שירה

יוני 1966/ גאווין יוארט

גלעד מאירי

שָׂרוּעַ בְּשָּׂרַךְ, בְּפָּארְק רִיצְ'מוֹנְד,
רַגְלֵיהֶם וְקוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל יְלָדַי חוֹלְפִים עַל פָּנַי
מְחַפְּשִׂים, מְחַפְּשִׂים; אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ
בַּ-13 לְיוּנִי 1940, אוֹתָהּ שָׁנָה מְבַעֲבַּעַת,
גֻּיַּסְתִּי לִיחִידַת חֵיל רַגְלִים קִדְמִית
וְלִפְנֵי יוֹתֵר מֵרֶבַע מֵאָה
בְּעֵת שֶׁצָּרְפַת נָפְלָה
עָרַכְנוּ אִמּוּנֵי הִסְתָּווּת בְּאוֹתו שָׂרַך.
הַגִּבְעוֹלִים הַשְּׂרוּפִים דָּקְרוּ מִבַּעַד לַבַּד.
הִיטְלֶר הוּא עַתָּה אַחַת מֵעַתִּיקוֹת הַהִיסְטוֹרְיָה,
אֲנִי אוֹרֵב כְּמוֹ מִפְלֶצֶת בְּמַחְבּוֹאִי.
הוּא לֹא לָכַד אוֹתִי. אִם יֵשׁ אֱלֹהִים
יִהְיֶה זֶה אַךְ מְנֻמָּס לְהוֹדוֹת לוֹ.

 

 

גאווין יוארט (1916 – 1995) הוא משורר לונדוני. החל את דרכו הספרותית בגיל 17, אך מלחמת העולם השניה דחתה את התפתחותו כמשורר לשנים רבות – עד 1964. הוא גויס לצבא האנגלי, הוכשר להיות קצין תותחנים ונטל חלק במלחמה. מוטיבים דומיננטיים בשירתו: הומור, ארוטיקה ומחאה נגד מלחמה.

אירופה