שירה

השד העדתי

אלי בר־יהלום

אנפּסט משושה

כְּשֶׁאַתָּה, מָרוֹקָאִי, אָחִי, מִתְגָּאֶה בְּמוֹרֶשֶׁת הַסַּבָּא;
כְּשֶׁאַתָּה, תֵּימָנִי, בֶּן-אָבִי – סֵמֶל דַּעַת, מָסֹרֶת וּמִין,
אָנֹכִי הָרוּסִי, בֵּיצָתָהּ הַשְּׁבוּרָה שֶׁל הַ"ק֫וּרוֹצְ'קָה רְיָ֫אבָּה" (1),
אֶת רֹאשִׁי הַכָּבֵד, הַנָּבוֹךְ, בְּחוֹלוֹת אֶרֶץ כְּנַעַן מַטְמִין.

אֵין לִי שׁוּם גַּאֲוַת יְחִידָה אוֹ רָצוֹן לְמִצּוּב פוֹטוֹגֵנִי.
אֵין עֵדָה לִי מִלְּבַד "כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" – כָּךְ אִלְּפוּנִי הוֹרַי.
מָה לְאֶרֶץ הַמָּוֶת וְלִי? רַק הַיֵּקֶה, אָחִי, יַשִּׂיגֵנִי,
כִּי מֵת בּוּבֶּר וְהַיְנֶה נִקְבַּר וְנוֹתַר רַק הָ"אַ֫רְבַּיְט מַאכְט פְרַי".

כָּל אֲבוֹת אֲבוֹתַי, מַאֲרָג טְרָגִיקוֹמִי שֶׁל שָׁ֫לוֹם-עֲלֵי֫כֶם,
מִמִּזְרַח-מִזְרָחָהּ שֶׁל אֵירוֹפָּה יָעִידוּ: אֲנִי – מִזְרָחִי.
עוֹד אֶזְכֹּר אֵיךְ סָפְרָה אֲגוֹרוֹת לְעֵת עֶרֶב אִמִּי לְפַת לֶחֶם,
אָז מֵאֵ֫יזוֹ מִין אֶ֫צְבַּע תִּמְצֹץ שֶׁאֲנִי פְּרִיבִילֵגִי, אָחִי?

אֵין לִי שׁוּם גַּאֲוַת יְחִידָה פְּרָט לְזוֹ שֶׁאִתְּךָ מְשֻׁתֶּפֶת:
רַק אִתְּךָ – אוֹ יַחְדָּו עִם בְּחִירָה, אוֹ יַחְדָּו חֲבֵרִים לַצָּרָה…
לֹא אֶבְנֶה לִי עָרֵי מִסְכֵּנוּת. לֹא אוֹסִיף מִסְּבִיבִי מַעֲטֶפֶת.
לֹא רוּסִי אָנֹכִי. לֹא רוּסִי…
…וּבְכָל-זֹאת – רוּסִי. כִּי שִׁירָה.

 

 

(1)  "תרנגולת נקודת-נוצות", גיבורת סיפור-הילדים שעליו גדל כל תינוק דובר רוסית; הטילה ביצה מזהב טהור שנשברה ממכת זנבו של עכבר מזדמן.

מסה

מַפְתֵּחַ הָרַעְיוֹן (בעריכת סיגלית בנאי)

רבי אברהם אבולעפיה

וְיָדוּעַ שֶׁבִּשְׁנֵי חוֹתָמוֹת נֶחְתָּם
מֵצַח הָאָדָם
וְהֵם שְׁנֵי סִימָנִין
כְּלוֹמַר שְׁנֵי הַדָּם
וְהֵם תָּו שֶׁל דְּיוֹ
וְתָו שֶׁל דָּם.

וְסוֹדָם דָּם
וּדְיוֹ
וְעִנְיָנָם
הוּא כִּי סִימַן
דָּם סִימַן
מָוֶת
וְסִימַן דְּיוֹ סִימַן
חַיִּים.

וּפֵרוּשׁ סוֹד זֶה הוּא מֵהַגּוּף כֻּלּוֹ
חָמְרוֹ הָרִאשׁוֹן דַּם

נִדּוּת דַּם
הָאִישׁ וְדַם
הָאִשָּׁה
שֶׁמִּתְנוֹעֲעִים בֵּינֵיהֶם
בְּחָזְקָה
עַד שֶׁתִּתְעוֹרֵר הַתַּאֲוָה
וְהוּא חַם וְלַח
בְּרֵאשִׁית תְּנוּעָתוֹ
וּבְצֵאתוֹ לַפֹּעַל מִתְחַבֵּר אֵלָיו
חֲמִימוּת גְּדוֹלָה
וְהָיוּ
לְבָשָׂר
אֶחָד.

דְּיוֹ מִתְנוֹדֵד וּמִתְנוֹעֵעַ וּמְחַבֵּר
אוֹת לְאוֹת
וְשֵׁם לְשֵׁם
וּמִלָּה לְמִלָּה
וּפְעֻלָּה לִפְעֻלָּה
הַתְּנוּעָה בִּכְתִיבָה
וּבְנִקּוּד וּבְדִבּוּר,
דְּיוֹ יוֹרֵד מִן הַקָּנֶה
וּמְצַיֵּר כָּל הַגּוּף
נוֹשְׂאוֹ אוֹתוֹ
יִקָּרֵא כֻּלּוֹ
חֹמֶר
לַנֶּפֶשׁ.
וּבָזֶה דּוֹמֶה לְבוֹרְאָם.

לִבִּי מְדַבֵּר,
דָּמִי הָיָה רוּחַ,
רוּחִי הָיָה דָּם,
וְכוֹכָבִי דָּרַךְ,
דֶּרֶךְ נְבוּאָה,
דֶּרֶךְ הַזָּנָב
רֶכֶב הַבֶּטֶן

בֶּטֶן זָכָר
עֲבוּרִי
חַי מְדַבֵּר וְחַי
וּבְדַבְּרוֹ חָכָם
וְחָכָם בְּדִבּוּר
אֵיבַר מִילָה
בָּרָא פֶּה
בָּרָא הַלִּמּוּד,
בֵּאֵר הַלִּמּוּד
מֵאִיר הַלֵּב,
הַזִּכָּרוֹן,
וְהַזְּכָרִים,
לְבָאֵר הַכֹּל,
אֲנִי זָכָר,
זוֹכֵר הַכֹּל,
מְבָרֵךְ ה',
מְבָרֵךְ חוֹזֶה,
בָּרוּךְ מַחֲזֶה,
בָּרֵךְ אֱלוֹהֶיךָ,
לְבָרֵךְ אֵלֶּה.

(מצרף השכל, פ"ח)

שירה

נביאים בעירם (עם השוואת תרגום)

רודיארד קיפלינג (תרגם: צור ארליך)

הוֹד וְכָבוֹד לַנְּבִיאִים בָּעוֹלָם,

רַק בְּעִיר הוּלַדְתָּם הֵם שְׁלִימָזֶלִים:
הִכִּירוּ אוֹתָם שָׁם בִּימֵי גִּדּוּלָם,
לָכֵן דֶּרֶךְ טֶבַע בָּזִים לָהֶם.

 

נְבִיאִים בְּנֵי הַגִּיל הַצָּעִיר וְיָהִיר
עוֹשִׂים יֹפִי שֶׁל חֲמוּצִים מִזֶּה,
כַּנִּכָּר בַּנְּבוּאוֹת שֶׁכָּתְבוּ עַל הָעִיר;
וְהֵם דַּוְקָא מַמָּשׁ מְרוּצִים מִזֶּה.

 

מָה שֶׁחָוָה הַנָּבִיא בְּנִינְוֵה,
אֵיךְ בְּתוֹךְ דָּג הִתְקָרֵב לְשָׁם,
לֹא מַעֲסִיק אֶת שְׁכֵנָיו; הַהֹוֶה,
רַק הוּא מְעַנְיֵן אֶת הַחֶבְרֶ'ה שָׁם.

 

אִם נִבֵּא אוֹ חָזָה אוֹ כָּתַב – מָה אִכְפַּת;
רַק עַל פִּי מִדּוֹתָיו הוּא נִשְׁפָּט.

 

 

לאחר שנמסר לפרסום ראה אור ב: 'רודיארד קיפלינג, מבחר שירים'. תרגם: צור ארליך. הוצאת דחק 2019.

 

 

גירסה ב'

 

 

הוֹד וְכָבוֹד לַנְּבִיאִים בָּעוֹלָם,
רַק בְּעִיר הוּלַדְתָּם הֵם שְׁלִימָזֶלִים:
הִכִּירוּ אוֹתָם שָׁם בִּימֵי גִּדּוּלָם,
לָכֵן דֶּרֶךְ טֶבַע בָּזִים-לָהֶם.

 

נְבִיאִים בְּנֵי הַגִּיל הַצָּעִיר וְיָהִיר
עוֹשִׂים יֹפִי שֶׁל חֲמוּצִים-מִזֶּה,
כַּנִּכָּר בַּכְּתָבִים שֶׁכָּתְבוּ עַל הָעִיר;
לִנְבִיאִים זֶהוּ יֹפִי שֶׁל צִימֶעסִים!

 

בְּנֵי הַשְּׁכוּנָה מִתְמַקְּדִים בַּהֹוֶה.
לֹא עִנְיָנָם וְלוּ כָּלְשֶׁהוּ
מָה שֶׁחָוָה הַנָּבִיא בְּנִינְוֵה
אוֹ בְּבֶטֶן הַדָּג בְּדַרְכּוֹ לְשָׁם.

 

אִם הָיָה הָא אוֹ דָּא – מָה אִכְפַּת. שָׁם דִּינוֹ
נִקְבָּע רַק עַל פִּי הָאָדָם שֶׁהִנּוֹ.

 

 

המקור:

 

PROPHETS AT HOME

BY RUDYARD KIPLING

 

Prophets have honour all over the Earth,
Except in the village where they were born,
Where such as knew them boys from birth,

Nature-ally hold ’em in scorn.

 

When Prophets are naughty and young and vain,
They make a won'erful grievance of it;
(You can see by their writings how they complain),
But O, ’tis won'erful good for the Prophet!

 

There's nothing Nineveh Town can give
(Nor being swallowed by whales between),
Makes up for the place where a man's folk live,
Which don't care nothing what he has been.

 

He might ha' been that, or he might ha' been this
But they love and they hate him for what he is.

 

להקראה ע"י המשורר:

 

https://drive.google.com/open?id=1-NiYC1a40he0j2pTWJ7ArQmmxI2GWtf5

שירה

פול איתי לפוליטי

צור ארליך

פּוֹל אִתִּי
פּוֹל אִתִּי לַפּוֹלִיטִי.
נִתְאַבֵּק, נִדַּבֵּק, נִתְפַדְבֵּק, נַגְלִיד,
נִתְחַבֵּק, נִתְרַפֵּק, נוֹלִיד.
אֲנִי אֵלֵד וְאַתָּה תּוֹלִידִי,
שְׁנֵי מִינֵי בְּנֵי אָדָם אָנוּ, רַב הַמַּפְרִיד.
פּוֹל אִתִּי לַפּוֹלִיטִי,
עֲזֹב תַּרְבּוּת וְשָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת
כִּי בַּשָּׂפָה אַתָּה מַרְאֶה לִי אֶת הַתֶּפֶר:
כִּי כְּפִי שֶׁאַתָּה מְצַיֵּר אֶת עַצְמְךָ,
בַּטֶלֶוִיזְיָה, בָּבָּאנֶר, בַּסֵּפֶר,
בַּסֶּלֶף שֶׁבּוֹ אָנוּ נִזּוֹנִים,
אַתָּה חַי בּגֻמְחָה
שֶׁל נֶתֶק נַרְקוֹטִי
בְּחֶבְרָה שֶׁהִיא בֵּית זוֹנִים.
קָרָאתִי אוֹתְךָ. אַתָּה מִתְחַזֶּה
לְמִי שֶׁנִּפְקַר שֶׁנִּזְכַּר שֶׁנִּכָּר
רַק בַּכּוֹס
בַּכִּיס
וּבַהוּא-הַזֶּה –
וְאִם כָּכָה מוּטָב שֶׁנֵּלֵךְ לָעִקָּר,
נָרִיב עַל הַכֵּס
נִפּוֹל עַל הַכֶּסֶת
נֵלֵךְ עַל קִרְקָס
נָרוּץ עַל הַכְּנֶסֶת.
אֲנִי סָאחי אַתָּה עַל אַמְפֵטָמִין,
אֲנִי מוֹנוֹגֵמִי אַתָּה מֶגָהמִין;
כָּךְ עַל פִּי הַסְּפָרִים שֶׁלְּךָ; אֵין זֶה אָמִין
אֲבָל אִם כְּבָר
נֵלֵךְ עַל הַשְּׂמֹאל וְיָמִין.
סַבָּא-רָבָא שֶׁלְּךָ בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת הִתְפַּלְפֵּל

סַבָּא דָּפַק מַכּוֹת עִם פְּלוּגוֹת הַפּוֹעֵל
אַבָּא פָּזַל פֹּה וָשָׁם מֵהַצַּד
וְאַתָּה כְּבָר קָדִימָה, אֲחוֹרָה, כָּל צַד,
מְלַקֵּט וְצָד –
שָׁפוּךְ מֵאַשְׁמָה, שָׁפוּךְ מֵאוֹנִים,
כָּל יַחַס אִישִׁי פּוֹטֶנְצְיָאל יַחַס מִין.
לְפָחוֹת קְצָת.
לֹא, אַתָּה לֹא בֶּאֱמֶת כָּזֶה,
אֲבָל אַתָּה מִתְחַזֶּה.
פּוֹל אִתִּי לַפּוֹלִיטִי.
נִפּוֹל בְּסוּפָה
אֲבָל נְּדַבֵּר בְּאוֹתָהּ שָׂפָה.
נְשַׂחֵק בְּשׁוֹלֵט וְשַׁלִּיט
נְשַׂחֵק בְּפוֹלֵט וּפָלִיט
נְשַׂחֵק מְגָרֵשׁ מְגֹרָשׁ
נְשַׂחֵק מְרוֹשֵׁש וְרָשׁ.
לְפָחוֹת בְּאוֹתוֹ מִגְרָשׁ.
נִתְאַבֵּק נִתְחַבֵּק מִין אֶל מִין
פָּנִים אֶל פָּנִים.

שירה

קריאה מודרכת: נקודות למחשבה

עמרי שרת

רֶגַע אֶחָד שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה. אָנָּא. אֲנִי
מַגִּישׁ לָכֶם מִלִּים עֲדוּיוֹת בִּנְקֻדּוֹת
הַחֵ"ן, אָכֵן, הַבִּיטוּ בַּכִּשּׁוּף שֶׁלִּפְנֵיכֶם:
אַתֶּם יוֹדְעִים לִקְרֹא, אֲבָל אֵינְכֶם
יוֹדְעִים לִכְתֹּב. שִׂימוּ לֵב
לַסֶּגּוֹל הָרוֹעֵד, מַשְּׁשׁוּ אֶת
הַקָּמָץ הַמְרַקֵּד, אֶת סוֹד עִבּוּר
חוֹלָם מָלֵא וְלִקּוּיֵי חוֹלָם חָסֵר,
סֻלְּמוֹת קֻבּוּץ מִסְתַּלְסְלִים אֶל עָל
וּסְנוֹקְרוֹת שׁוּרוּק יָשָׁר לַלֵּב. וַדַּאי אֵינְכֶם
יוֹרְדִים לְסוֹף הַמִּתְחוֹלֵל, אֲבָל
בָּהִיר לָכֶם שֶׁסּוֹד עַתִּיק מְאֹד
מַפְשִׁיל שׁוּלֵי שַׂלְמָה וּמְצַחֵק
אֶת רָזֵי שׁוֹקָיו לְעֵינֵיכֶם. רֶגַע,
יֵשׁ כָּאן עֵסֶק רְצִינִי מְאֹד. אָנָּא. אֲנִי
מְבַקֵּשׁ אֶתְכֶם, הָאֵטּוּ קֶצֶב קְרִיאַתְכֶם,
כָּל תָּג וְתָג נִשְׁקַל בְּכֹבֶד רֹאשׁ בְּטֶרֶם
הֲסִירוֹתִי אֶת הַלּוֹט מֵהַתָּוִים הַמְהֻקְצָעִים
שֶׁבְּדִיּוּק מוֹפְתִי מְסֻתָּתִים כָּאן לִפְנֵיכֶם.
עַכְשָׁו, מִשֶּׁלָּכַדְתִּי אֶת תְּשׂוּמַת לִבְּכֶם,
כְּרַךְ נוֹלָד אֲנִי מַפְקִיד בַּעֲדִינוּת
אוֹצָר יָקָר מִפָּז בְּכַף יֶדְכֶם: אֶת פְּרִי עֵטִי.
קוֹרְאִי. לֹא יָדַעְתָּ שֶׁאַתָּה, בְּמִדָּה כָּזֹאת, אִתִּי.

הפוליטי של הפואטי