וְאִם הָיִית עוֹשָׂה אוֹתָךְ כִּרְצוֹנֵךְ,
זֶה הָיָה אַחֶרֶת?
נָשִׁיּוּת
הַזּוֹ הַפּוֹעֶמֶת בָּךְ
לַהַט
הַבְּכִי וְהַצְּחוֹק הָרֹאשׁ הַמִּתְבַּלְבֵּל הַלֵּב
בֶּאֱמֶת הָיִית עוֹשָׂה אוֹתָךְ שׁוֹנָה?

הַגּוּף הַיְּפֵהפֶה הַזֶּה
הַמַּנְגִּינָה
יַהֲלוֹמִיּוּת הַמִּתְלַטֶּשֶׁת בָּךְ בַּעֲדִינוּת בְּנִצְנוּצִים
הָיִית עוֹשָׂה אוֹתָךְ אַחֶרֶת
מֵאֱ-לוֹהִים?

כתובת: שיר שבח לגבירול מיוחס לאורית בת ישעיהו סעד במלאת אלף להולדת ר׳ שלמה

יְדִידִי/ יְחִידִי

אַתָּה הַזָּהָב / עַל שִׁמְךָ נִקְרָא הַתּוֹר

לְמוּלְךָ יַשְׁחִירוּ / כָּל פְּנֵי בְּנֵי הַדּוֹר

מִשְּׁלֹמֹה עַד שְׁלֹמֹה/ לֹא קָם כִּשְׁלֹמֹה

כֶּתֶר מַלְכוּת עַל רֹאשְׁךָ/ וְנָתַתָּ לִבְּךָ/ לָתוּר בְּחָכְמָה

וְאָנוּ מָה

וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ/ רְאֵה שֶׁמֶשׁ אֲנוּשָׁה לָעֵת הַחֲדָשָׁה

וְתֵבֵל תֶּפֶל/ וְשָׁפֵל נוֹפֵל/ וְעַתָּה נָקָם/ וְאַתָּה קָם

שׁוֹלֶה מִבְחַר הַפְּנִינִים/ מִמֵּי עֲרָב שְׁנוּנִים

תּוֹלֶה חִבּוּר עֲנָק כְּמַעֲנָק לְכָל רָאשִׁים/ לְמַעַן יַשְׂכִּילוּ רָשִׁים

צַר עָלֶיךָ הַזְּמַן וְחַיֶּיךָ קִצֵּר/ וַאֲנַחְנוּ עָלֶיךָ נָצֵר/ וְחַיֵּינוּ יֵצֶר

וְנֹאמַר לָאוֹמְרִים/ אֳמָרֵינוּ מָרִים/ וְאִלּוּ אֳמָרֶיךָ אַשְׁרֶיךָ/ מְרִימִים אֲמִירִים

וְאוֹרְךָ לֹא כְּעוֹרְךָ/ כִּעוּרְךָ הֵעִיר אוֹרְךָ/ כִּי עוֹרְךָ קוֹדֵחַ וְאוֹרְךָ זוֹרֵחַ

יְדִידִי הָרָשׁ/ עוֹשְׂרֵךָ- הַדְּרָשׁ/ פַּרְפְּרָאוֹת רָכַשְׁתָּ/ וְזֵדִים הִכַּשְׁתָּ

דָּם יְדִידְךָ יְקוּתִיאֵל בְּעֵינְךָ/ נָדִיב שִׁירְךָ לִנְדִיבְךָ

אַךְ יְדִידִי אֲשֶׁר בַּשְּׁחָקִים מְשַׂחֵק/ בַּחֲשָׁקַי יְדֵי הַזְּמַן חִשַּׁקְתָּ וְהִנְּךָ שׂוֹחֵק

בְּאֵין חֵיק רִאשׁוֹן וּבְאֵין מְשַׂחֵק/ הִקְשַׁחְתָּ לִבְּךָ וְשָׁחַק כְּאֵבְךָ

וְעַתָּה הַשַּׁחַק לְךָ חֵיק כְּאִלּוּ

מִמְּאוֹר עוֹלָם שָׁמַיִם הִלְבִּינוּ / וְאַתָּה מַמְטִיר/ כַּעֲנָנִים יַזִּילוּ

גּבִירוֹל דּוֹמֶה כְּשַׁחַק עַל אֲדָמָה/ וְאָנוּ מָה

וְאַתָּה מְשַׂחֵק/ תְּכֵלֶת תִּלְבַּשׁ חִישׁ

הַיּוּכְלוּן לַעֲלוֹת שַׁחַק בְּנֵי אִישׁ?

וְאָנוּ בִּישׁ

וַאֲנִי חֲבַצֶּלֶת שָׂרוֹנִים/ וְשׁוּלַי נוֹגְנִים פַּעֲמוֹנִים/

וְאָעִיר לְדוֹדִי הַשְּׂשׂוֹנִים/ כִּי יוֹם אֲסוֹנְךָ- שְׂשׂוֹנְךָ

וְעַתָּה תֶּעֱרַב שְׁנָתְךָ/ מְנוּחַת עוֹלָם מְנָתְךָ

דּוֹדִי יְדִיד נַפְשִׁי/ הֵן אִי אֶפְשִׁי

שֶׁנָּהָר יְהֵא תַּחַת לְמִכְסֶה/ הֲיִקָּבֵר הַר?

שֶׁאֶת הָרוּחַ אֲדָמָה תְּכַסֶּה/ אֶת הָאָדוֹן הַשָּׁר?

הֵן בְּצִלְּךָ תֵּבֵל תֶּחְסֶה/ יַכִּירְךָ יָדִיד וְזָר

וְאַתָּה עַתָּה מְכֻסֶּה/ וְגָר בַּאֲשֶׁר גָּר

יְדִידִי/ יְחִידִי

קִלְשׁוֹנְךָ לְשׁוֹנְךָ/ נִצְּחָה אֶלֶף שְׁנוֹת

סוּס אַנְדָּלוּס/ גְּבוּרָתְךָ קוֹל עֲנוֹת

וּמִי יוּכַל עָמוֹד מוּלְךָ/ בָּנִים וּבָנוֹת

יְהֵא זִכְרְךָ לְעוֹלָם/ יְמִין הַשֵּׁם נָטְעָה כַּנּוֹת

ביאורים-

כתובת –  שורת כתובת בראש קסידה מציינת את שם המחבר ואת ההקשר לשיר

בית הפתיחה אינו נוקט בכללי הנימוס של לפני אלף שנה, כיוון שבימינו הכללים הפוכים ודווקא יש לפתוח בזהב ובהגזמה למשוך קשב.

ידידי– נכתב כדיאלוג בשיטת גבירול וכהד למשאלתו של גבירול לידיד

יחידי– מיוחס לבדידותו של גבירול כיחיד מול חברה וגם כיחיד לדורות

התור– תור הזהב נקרא על שמו . מוטיב ההפלגה. (בלי לפגוע במהימנות הדברים)

למולך ישחירו– גנאי בתוך שיר שבח כמקובל

פני בני– צימוד שונה אות ובהמשך צימודים שונים עפ״י שיטתו של גבירול

משלמה– שלמה המלך אליו רומז גבירול בשיריו. בית זה הוא בית המעבר בין הפתיחה לגוף השיר

כתר מלכות– ספרו הידוע של גבירול וכן כתר המלך שלמה

ונתת ליבך – שיבוץ מקהלת י״א, י״ג ונתתי לבי לתור בחכמה, מדומה לשלמה המלך

ואנו מה– שיבוץ חסר, אנו מה חיינו.. מה אנו שווים לעומתך

וזרח השמש– שיבוץ מקהלת, זרח שלמה חדש ובא שלמה אחר

ראה שמש– שיבוץ משירו של גבירול, קינה על יקותיאל פטרונו

לעת החדשה– כמו ראה שמש לעת ערב, כאן לעת הזאת, בימינו אין שמש , בעת החדשה השמש אנושה שוקעת כל הזמן

ותבל תפל– תבל מוטיב חוזר בשירת גבירול והיא תפלות, חיי ההבל

ושפל נופל– היום כולם שפלים נופלים

ועתה נקם ואתה קם– וכיום כשאין גאונים כמוך זמן הנקמה של גבירול לקום

מבחר הפנינים– מתייחס לתרגומו ״מבחר הפנינים״ מערבית .

הערה: יש תשתית רעיונית משותפת בין הפתיחה לגוף (הוא זהב מול בני דורו, גם בגוף השיר הוא שמש כזהב, עדיים, מול הדור השפל)

חיבור ענק– מתייחס ל״מחברת הענק״ חיבורו כמו שרשרת ענק שנתן לנו במענק, מוטיב הנדיבות. ענק-מענק צימוד נוסף.

צר עליך הזמן– צר בשני מובנים צר כאויב הזמן אויבו המושבע של גבירול, וכן צר כקצר שנפטר בגיל צעיר

וחיינו ייצר– החיים שלנו חיי יצרים, שיבוץ

ונאמר לאומרים– מענה לשירו ״אמור לאומרים״

צימודים גזיריים א.מ.ר

ואורך לא כעורך..- מתייחס למחלת העור, משחקי צימודים וקישוטי לשון , כעורך- כיעורך- כי עורך צימוד נוסף, וכן שיבוץ ׳אורך עלינו זרח׳

ידידי הרש– מתייחס להיותו עני ברכוש אך עשיר בחכמה

פרפראות רכשת– מתייחס לדברי אבן עזרא עליו ״ורכש הפרפראות..״

וזדים הכשת– גבירול בשיריו אומר שהוא כראש פתן לשונאיו. ״וראש פתן לכל ממיר עצתי״ מתוך ״בפי חרבי״.  זדים- אויבים המתנכלים לו, רמז לאנשי סרגוסה וגם רמז בהמשך לזדים נוספים.

דם ידידך– רומז לזדים שהלשינו על פטרונו יקותיאל וכעסו עליהם. מתייחסת לנאמנותו לידידו-שבח אישי

אך – אך מלשון רק ידידי או מלשון אבל ידידי בכל אופן הוא מול כל הידידים

אשר בשחקים משחק..- כעת שגבירול מת והוא נהנה בשמיים, שזו הייתה משאלתו של גבירול

בחשקי ידי הזמן חישקת– בתאוות ימי הזמן בעולם הזה הוא שלט, כמו חישק גלגל.

והנך שוחק– עכשיו הוא צוחק, עכשיו בא שכרו

באין חיק ראשון– אין אם ואב, היה יתום

ובאין משחק– אין חבר לשחק אתו

הקשחת ליבך ושחק כאבך– נפשו נהייתה קשוחה מהבדידות והכאב שחק אותו

ועתה השחק לך חיק– ועכשיו משעלה השמימה מצא חיק בשמיים כפי משאלתו כל חייו

שחק- בית שהמצלול ש.ח.ק חוזר על עצמו להדגיש את הייסורים שחיקת השיניים מול הזמן, החברה, הבדידות

כאילו– הפסיחה (כמו שעשה גבירול בשירו..) מראה את השבר בזמן, בחייו ללא חיק ומעתה הוא בחיק השמיים

ממאור עולם– מתוך השיר ״ואת יונה״ שבח ליקותיאל, מוטיב המאורות בשבח, וגם ״ממטיר, כעננים יזילו״

גבירול דומה כשחק– הסבתי ״גביר דומה כשחק על אדמה״ שכתב ליקותיאל ב״ואת יונה״

תכלת תלבש חיש– גבירול לובש את תכלת השמיים בקלות ובמהירות כי זה הלבוש המתאים לו, מוטיב הלבוש. תכלת מתייחס לכך שהדעת כיסתה בתכלת בשירו ״לו היתה נפשי מעט שואלת״.

היוכלון לעלות– שיבוץ בית משירי השנינה של גבירול ״הגנבת וכיחשת אמרי״

חיש-איש-ביש – קישוטי שיר

ואני חבצלת שרונים– רמז למחברת הקסידה, אורית בת ישעיהו מחבצלת השרון היא נתניה, ושולי פעמונים כינוי למשוררת פעמוני שירה. אולם התחלפה המילה ״מלאים״ (שולי מלאים פעמונים) ב״נוגנים״ על דרך גנאי והצטנעות ״וקמו אחריהם נוגנים״ שהם המשוררים החדשים הדלים. הבית מתייחס לשיבוץ מ״ואת יונה, חבצלת שרונים״ , ״נוגנים״ מתוך ״ידידי צמקו דדי תבונה״

כי יום אסונך – כבשירו ״יום אסוני- ששוני״ ייחל למותו כיום שיהיה יום שמחתו. מתוך ״ניחר בקוראי גרוני״

ועתה תערב שנתך– תשובה ל״ולא ערבה שנתי״ (בפי חרבי) ברכה שגורה בספרד

מנוחת עולם מנתך– המנה שלך, החלק שלך במנוחת עולמים במותך. שנתך-מנתך צימוד שונה אות

דודי ידיד נפשי– שיבוץ מ״מי זאת כמו שחר עולה״ שיר שבח שכתב גבירול לשמואל הנגיד

הן אי אפשי– פליאה , הרי אי אפשר שאבן גבירול ייעלם במותו

שנהר – גבירול מדומה לנהר , איך ייתכן שנהר יהיה תחת למכסה הקבר? ומדומה להר החכמה, זה שיבוץ נעלם, איך ייתכן לקבור הר

שאת הרוח– איך ייתכן שאדמה תכסה רוח? גבירול הוא הרוח והאדמה חיי החומר ואיך ייתכן שהחומר ינצח את האדון השר שהוא גבירול (אני השר והשיר לי עבד) שאפילו את השירה הוא מכניע

הן בצלך תבל– הרי בצלו של גבירול כל העולם ייחסה, גם בני עמו וגם זרים יכירו אותו

ועתה אתה מכוסה– ועכשיו אתה מכוסה אבל גר באשר גר מתייחס ל״שכני וגורי באשר תגורי״ מתוך ״מה תפחדי, נפשי, ומה תגורי?״ הנפש לא מכוסה אלא גרה במקום נעלם מאתנו

למכסה-תכסה-תחסה-מכוסה – לקוחים כסדרם משיר הקינה של גבירול ליקותיאל ״ראה, שמש״

פרק הסיום מפואר בחרוז מבריח שנות-ענות-בנות-כנות

קלשונך לשונך– כמאמרו ״כי קלשוני לשוני״ (למשל ב״ניחר בקוראי גרוני״)

ניצחה אלף שנות– שיריו ניצחו את הזמן ואלף שנה אחריו עדיין שיריו כאן

סוס אנדלוס– אמנם גבירול מתפאר בדימוי הגמל (בניחר בקראי גרוני) אך כיום ניתן לפאר יהודי בדימוי הסוס שהוא חיה מנצחת מלכותית יפה

קול ענות– שיבוץ ״ויאמר, אין קול ענות גבורה״ (שמות, לב, יח) גבורתו היא השירה כסוס צוהל בקול גדול

מי יוכל עמוד– כפי ששאל מי יוכל עמוד מולי (בניחר בקראי גרוני) כיום גם בנים גם בנות לומדים אותו

יהי זכרך לעולם– ברכה שגורה בזמנו

ימין השם נטעה כנות– מתייחס ל״וכנה אשר נטעה ימינך, ועל בן אימצת לך״ (תהילים פ, יד) גבירול מדומה לגפן שנטע ה׳ בגנו והוא כן בסיס לכל שיבואו אחריו והוא הבן המועדף. כיתום שחיפש כל חייו אב אוהב בחרתי לסיים בברכה אישית זו בשיבוץ נעלם.

יהי זכרו לעולם

לרגל אלף שנה להולדתו של ר׳ שלמה אבן גבירול

הֵי אַתְּ
כְּבָר שָׁמְרוּ לָךְ לְמַעְלָה מָקוֹם בַּגֵּיהִנּוֹם
וְלָנוּ
בַּצַּד הַשֵּׁנִי
מִלְגַּת כּוֹלֵל מוֹסִיפָה וּפוֹחֶתֶת
הִיא הִיא הַכֹּתֶל הַמַּפְרִיד בֵּינֵינוּ
וּבֵינֵךְ
תִּתְמַסְּדִי כְּבָר רַבַּאק
עִם סוֹצְיוֹלוֹגְיָה לֹא הוֹלְכִים לַמַּכֹּלֶת
עִם עֹנִי כֵּן. שָׁכַחְתְּ?
אוּלַי אֵין בָּךְ אֱמוּנָה
שֶׁהִתְרַחַקְתְּ קְצָת
15 סֶנְטִימֵטֶר מִתַּחַת לַבֶּרֶךְ
וּשְׁנַיִם מִתַּחַת לַמַּרְפֵּק
כְּשֶׁתִּתְקָרְבִי
כְּבָר לֹא נִהְיֶה כָּאן
אַל תָּדוּנִי
שִׁפּוּטִיּוּת בּוֹנִים בְּיוֹם וּמוֹחֲקִים
בְּגִלְגּוּל אוֹ שְׁנַיִם
אֱמֶת נִמְכֶּרֶת אֶצְלֵנוּ בְּסִיטוֹנָאוּת
לֹא כָּמוֹךְ
קוֹנָה אֱמֶת מְיֻסֶּרֶת בְּכַמּוּיוֹת מִזְעָרִיּוֹת
נוּ, 15 סֶנְטִימֵטֶר מִתַּחַת לַבֶּרֶךְ
וְעוֹד שְׁנַיִם מִתַּחַת לַמַּרְפֵּק
קָטָן עָלַיִךְ
הַחַיִּים הֵם אִיקְס
כָּלְשֶׁהוּ בָּרִבּוּעַ
זוֹכֶרֶת?