‎09.12.2023‎ / כ״ו בכסלו ה׳תשפ״ד

כתב עת פואטי־פוליטי

שירה

אל תשאלו

יוחאי שלום חדד

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת קְצִינֵי הַצָּבָא הַטְּרוֹיָאנִי
מַדּוּעַ טְרוֹיָה נָפְלָה
הֵם עֲדַיִן צְמוּדִים לְהַעֲרָכוֹת אָמָ”ן, מְכוּרִים לְ-8200
לִידִיעָה וַדָּאִית עַל סוּס עֵץ שֶׁיֻּשְׁאַר בְּחוֹף זָהֹב
וְלוֹחֲמִים בְּבִטְנוֹ שֶׁיָּגִיחוּ עִם עֶרֶב

 

הֵם אַנְשֵׁי צָבָא, הֵם לֹא יוֹדְעִים שֶׁסּוּס הָעֵץ הָיָה רַק מָשָׁל.
שֶׁהַנִּמְשָׁל אָפֵל מִמֶּנּוּ

 

בָּאִילְיָאדָה לֹא סֻפַּר עַל תַּכְסִיס שֶׁצָּלַח, זֶה סִפּוּר מְאֻחָר
הָאֱמֶת הָיְתָה שֶׁסּוּס הָעֵץ הֻשְׁאַר עַל הַחוֹף, לֹא נָגוּעַ
אֲבָל מַחֲשָׁבוֹת שֶׁהַמִּלְחָמָה תַּמָּה, וְחוֹמָה גְּדוֹלָה תָּגֵן וְשֶׁצָּרִיךְ לְהַפְקִיר אֶת עַצְמֵנוּ לְתַנִּין הַשּׁוּק הַחָפְשִׁי
הִתְגַּנְּבוּ לְתוֹכְכֵי הָעִיר מְחֻפָּשׂוֹת לַעֲמֻתּוֹת וּמְכוֹנֵי מֶחְקָר

 

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת שַׁלִּיטֵי טְרוֹיָה
מַדּוּעַ טְרוּיָה נָפְלָה
הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁנְּבוּאוֹת זֶה אֵרוּעַ דָּתִי
שֶׁאֶפְשָׁר לְתַרְגֵּם לְמוֹמֶנְטוּם בְּקַלְפִּי

 

שֶׁמַּחֲשָׁבוֹת הַחֲרָדָה וְהַדִּכָּאוֹן הַנֶּחְלָמוֹת מִדֵּי לַיְלָה
עַל בֵּן שֶׁנּוֹלַד וּמַחֲרִיב אֶת עִירוֹ הֵן לֹא נְבוּאָה
הֵן בְּעָיוֹת פְּסִיכוֹלוֹגִיּוֹת
שֶׁדּוֹרְשׁוֹת נִרְמוּל אוֹ טִפּוּל תְּרוּפָתִי

 

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת יַזָּמֵי הַהַיְטֵק בִּטְרוֹיָה
מַדּוּעַ טְרוֹיָה נָפְלָה

 

הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁקָּסַנְדְּרָה מְשֻׁגַּעַת
שֶׁשִּׁירָה זֶה לִבְחִינוֹת בַּגְרוּת
וְלִמּוּדִים זֶה תֹּאַר בַּבֵּין תְּחוּמִי
אֵיךְ קָרָאנוּ לִשְׂדֵה הַגַּז יָם תֵּטִיס?
אֵיךְ לֹא קָרָאנוּ לְפּוֹלִיאָמוֹרְיָה בִּשְׁמָהּ?

 

“הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ
וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר – הַיָּשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד?
הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא!”

 

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת קְצִינֵי סְדוֹם, אוֹ אֶת עַם עֲמֹרָה
אֵיךְ טְרוּיָה נָפְלָה הִיא הָיְתָה רַק מָשָׁל
הַנִּמְשָׁל אָפֵל מִמֶּנּוּ

סרט ערבי: המונגולים באים

טל קופל

הכי פופלאריים

היצירות האהובות ביותר באתר יהי
שירה

הם יזרמו עכשיו בצינורות

ינקי שפט

צִנּוֹר שֶׁל מֵאָה חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מִילִימֵטֶר.
עַל הַפְּגָזִים כָּתְבוּ הַחַיָּלִים דִּבְרֵי אֱמוּנָה שֶׁל אַבְרָהָם
דְּבָרִים שֶׁל אַיִן, רִשּׁוּמִים שֶׁל הֶבֶל.
וּדְבָרִים מִשֶּׁל נִמְרוֹד, דִּבְרֵי כְּפִירָה.
וְהָאֲוִיר מָלֵא פִּתְאוֹם בְּצִפּוֹרִים,
שֶׁאֵין לָהֶן שֵׁמוֹת בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא.
שָׁמַעְתִּי שֶׁהַיַּפָּנִים הִצְלִיחוּ לְכַבּוֹת אֶת תְּסִיסַת הַגַּרְעִין הַקּוֹדֵחַ, רַק כְּשֶׁהַכֹּל הוּצַף בְּמַיִם מִן הָאוֹקְיָינוֹס הַשָּׁקֵט.
זִכָּרוֹן מוֹלֵקוּלָרִי שֶׁל תַּחְמֹצֶת אֳנִיּוֹת מִלְחָמָה אָמֵרִיקָאִיּוֹת שֶׁיָּרְדוּ אֶל הַמַּעֲמַקִּים.
גַּם הַמַּיִם שֶׁל הַיָּם הָאַחֲרוֹן הֵם תַּכְשִׁיר הוֹמֵאוֹפָּתִי.
זוֹכְרִים אֶת כָּל מָה שֶׁנִּשְׁטָף, מִשְׁחַת עֲדִינוֹל וְשַׁמְפּוּ לְלֹא דְּמָעוֹת שֶׁלֹּא יִשְׂרֹף נוּרוֹפֶן בְּטַעַם תַּפּוּז לְהוֹרִיד אֶת הַחֹם. וְאַבְקַת כְּבִיסָה עֲדִינָה בִּמְיֻחָד שֶׁלֹּא יְגָרֵד לַיַּלְדָּה כְּשֶׁאִמָּא עוֹטֶפֶת בִּשְׂמִיכָה נְקִיָּה לְגָרֵשׁ אֶת הַקֹּר.
אֵפֶר בָּתֵּי כְּנֶסֶת, עָלִים שֶׁל חַסָּה
לְלֹא חֲרָקִים.
הֵם יִזְרְמוּ עַכְשָׁו בַּצִּנּוֹרוֹת מִגֹּבַהּ פְּנֵי הַיָּם אֶל הַתְּהוֹם

שירה

יום אחד

אלחי סלומון

בַּיּוֹם הַהוּא
לֹא יִהְיֶה עוֹד עָבָר, הוֹוֶה
רַק עָתִיד
עָתִיד כְּהוֹוֶה.
בַּיּוֹם הַהוּא
לֹא יִהְיֶה עוֹד שְׂמֹאל יָמִין שְׂמֹאל וּשְׂמֹאל
בַּיּוֹם הַהוּא
וְנִגָּף
בַּיּוֹם הַהוּא
וְנִגָּר
דָּם זִבְחִי,
דְּבַשׁ רוּחִי
בַּיּוֹם הַהוּא
חוֹל כְּקֹדֶשׁ, תֶּחְמַרְנָה הַיָּדַיִם
יוֹם אֶחָד
בַּיּוֹם הַהוּא תֶּאֱפַל אֶרֶץ
וּלְבוּשֶׁיהָ כְּאַחֲרִית יָמִים.
יוֹם הַהוּא

 

בַּיּוֹם הַהוּא
יְצַלְצֵל מְשִׁיחִי אֵלַי,
שְׁעַת לַיִל.
בַּיּוֹם הַהוּא
מוּסַר הַקֹּדֶשׁ וּמוּסַר בְּאֵרִי
חַד בְּחַד הוּא, יוֹם
הַהוּא
וְנִקְדַּשְׁתִּי אֶת רֹאשִׁי מֵעָלַי
וַהֲסִירוֹתִי קַרְקַפְתּוֹ מֵעָלָיו
וְיָשְׁבָה הָאָרֶץ לָבֶטַח
בְּדָם חֲלָלִים וְיוֹנְקִים תִּטְבֹּל הָעֵנָב,
בְּאֶשְׁכָּר עֲנָבִים וּגְפָנִים וּפַגִּים
יִטְבְּלוּ אָז כֶּבֶשׂ
וּזְאֵב תַּפְנוּקִים
יוֹם אֶחָד הִנֵּה הוּא וְלֹא עוֹד
יוֹם אֶחָד
לֹא עוֹד יִקָּרֵא לְיוֹם לַיְלָה וּלְלַיְלָה לַיְלָה
יוֹם אֶחָד
וְנִשְׁלַף פִּין הַחַשְׁמַל
בַּיּוֹם הַהוּא
וְהָיוּ כָּל הַמָּסַכִּים לְיָעִים וְסִירוֹת עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ
צָבְאוּ הַנָּשִׁים וְהָיוּ לְמַלְכוּת
וְהָאָדָם הָיָה בָּאָרֶץ, וְהָאָדָם יִרֶב בָּאָרֶץ, וַיֹּאכַל הָאָדָם אֶת הַגַּרְגִּירִים
וַיֵּצֵא לַחַקְלָאוּת בַּשָּׂדֶה, וַיַּעֲבֹד הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְלֹא יֹאמַר הָאָדָם
צַר לִי הַזְּמַן
שֶׁאֶחֱזֶה שֶׁמֶשׁ וְאֶעֱשֶׂה שְׁרִיר
וּפָלוֹחַ וְאֶעֱבֹד בָּאָרֶץ. וְהָיָה לִי הַזֶּרַע לַזּוֹרֵעַ
וְהַלֶּחֶם לָאוֹכֵל,
גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה לְהִלַּת רֹאשִׁי, וּפֶלַח הָרִמּוֹן כְּפֶלַח קִבֹּרֶת הַחֲסוֹנִים
הַמְּדוּרָה הָיְתָה לְאֵשׁ וּבֵית יַעֲקֹב בַּיִת הַפָּתוּחַ

שירה

ועזה תיכבש בשנית

יוחאי שלום חדד

וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. לֹא חֲלוֹם, לֹא. בַּלָּהוֹת.
רוּחַ מְקֻוֶּנֶת תִּנְשֹׁף בְּמִפְרְשֵׂי הַצֹּרֶךְ
עוֹד נֶאֱסֹף אֶת הַחֶרְפָּה שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁאֶפְשָׁר
לְהִתְנַתֵּק מִשַּׁעֲרֵי עַזָּה הַמֻּלְחָמִים לִכְתֵפֵינוּ
כְּמוֹ הֵד עַתִּיק שׁוּעֲלֵי הָאֵשׁ יֻנְהֲגוּ מֵרָחוֹק
בִּיג דָּאטָה, עִבּוּד תְּמוּנָה, נִתּוּחֵי שָׂפָה, אוֹתוֹת קְרִינָה
בִּינָה מְלָאכוּתִית וּמְצִיאוּת רְבוּדָה
יַעֲלִימוּ אֶת הַפַּעַר הַמִּלְחַמְתִּי שֶׁבֵּין הַיְּדִיעָה לַפְּעֻלָּה

 

וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. הַפַּעַם לֹא נְדַמְיֵן שְׁמָמָה
נַחֲשֹׂף מֵאוֹת קְבָרִים זְעִירִים בַּחוֹל וּנְבַקֵּשׁ סְלִיחָה
מִתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא הֵבַנּוּ אֶת שְׂפַת בִּכְיָם
אַךְ יָדַעְנוּ לְהַקִּישׁ עַל גַּג בֵּיתָם.
הַתַּת מוּדָע הָאָפֵל הָרוֹבֵץ לְפִתְחֵנוּ
הַנִּכּוּר לֶאֱלֹהִים, לָאֶפְשָׁרוּת שֶׁמֵּעֵבֶר
לְכֶסֶף, לְעֵירֹם, לְמַחְשָׁבוֹת וְלִגְבוּלוֹת הָאָדָם.
הַכִּבּוּשׁ, רַק צְמִיג הַמַּעֲנִיק לְגוּרֵי פִּילִים יְתוֹמִים
תְּחוּשָׁה מְדֻמְיֶנֶת שֶׁל הוֹרִים אַרֻכֵּי חֵדֶק וִיכוֹלִים

 

וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. “בָּרְחוֹב אֵין קוֹל וְאֵין בּוֹעֵר” –
הַמִּנְהָרוֹת עֲפִיפוֹנֵי הָאֵשׁ וּבָלוֹנֵי הַתַּבְעֵרָה בִּקְּשׁוּ דָּבָר
עִיר גְּדוֹלָה לֵאלוֹהִים וְהַרְבֵּה רִבּוֹא אָדָם
שֶׁלֹּא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּמְמַלֵּא אֶת הַשֶּׁבֶר
בְּגִ’יהָאד אֶל נַפְשׂ אוֹ גִ’יהָאד אֶל חַרְבּ
אַלְּלָהּ טְרָאוּמָה יְשָׁנָה מְתַרְגֵּל שׁוּב וָשׁוּב
צִמְצוּם, תִּקּוּן וּשְׁבִירָה

 

וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. וְעֵינִי יֹרְדָה דִּמְעָה
עַל יַלְדֵי הַ”קָּזוּס בֶּלִי” הַיְּשֵׁנִים בְּחֵיק אִמָּם
בְּקִבּוּץ, מוֹשָׁב אוֹ עֲיָרָה
לֹא יוֹדְעִים שֶׁדָּמָם נִצְרָךְ כְּמַרְבַד אַרְגָּמָן –
כִּי נִמְלָא עָווֹן עַד הֵנָּה

יצירה לשלוש אזעקות

נדב בן נון

אשה אינה זקוקה ליער

חנה נקי
שירה

הלילה שאחרי (קינה)

בינה סבג פינקלשטיין

לֹא תָּנוּם יִשְׂרָאֵל לֹא תִּישַׁן

תִּבְהֶה עֵינַיִם מֵתוֹת חֲלוּלוֹת תִּשְׁאַל

מִי נָתַן יִשְׂרָאֵל

מִי לָקַח מִי גָּנַב מִי יִשְׁמַע יִשְׂרָאֵל

מִי קִפֵּל דָּחַף הֶחֱזִיק חָנַק שָׁגַל

אֵיךְ נָתַתְּ לוֹ יִשְׂרָאֵל

אֵיךְ נָתַתְּ

אֵיךְ הֵרִים יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל

אֵיךְ שָׁתַקְתְּ לוֹ אֵיךְ שָׁתַקְתְּ

אֵיךְ הֵטִיחַ בָּךְ אֵיךְ נִשְׁנַקְתְּ

 

 

בָּדָד תֵּשֵׁב יִשְׂרָאֵל לֹא תֵּשֵׁב בֶּטַח

מוּל מַאֲפֵרָה כְּבוּיָה

מוֹדֶדֶת יִשְׂרָאֵל מַכּוֹת כְּחֻלּוֹת מַכּוֹת וְקֶרַח

תְּכַסִּי יִשְׂרָאֵל פֹּה אֶת גְּלוּיָה

עַד פֹּה אֶת חַיָּה פֹּה אֶת גְּוִיָּה

שָׂפָה מְלוּחָה עַיִן נְפוּחָה בֶּטֶן מְעוּכָה

כֻּלָּךְ פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל

כֻּלָּךְ פְּתוּחָה לִרְוָחָה

 

 

קוּמִי יִשְׂרָאֵל קוּמִי אֵיךְ תָּקוּם

רוֹצָה רַק לְהַרְפּוֹת

לִנְזֹל מֵהַחַיִּים לִשְׁכַּב

לְהִתְמוֹטֵט לָמוּת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת

הָרֹאשׁ כּוֹאֵב יִשְׂרָאֵל הַלֵּב דְּקִירוֹת

אֲרֻכּוֹת שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת לְחַכּוֹת

רוֹצָה לִכְעֹס רוֹצָה לִצְעֹק יִשְׂרָאֵל

יִזְכּוֹר יִשְׂרָאֵל זוֹכֶרֶת רוֹצָה לִבְכּוֹת

 

 

גַּל עֲצָמוֹת יִשְׂרָאֵל גַּל עֲצָמוֹת

מְלַקֶּטֶת מְחַבֶּרֶת אוֹסֶפֶת

עוֹטֶפֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל בְּבַד עוֹטֶפֶת

מְאַלֶּמֶת אֲלֻמּוֹת

מְרִימָה מוֹשֶׁכֶת גּוֹרֶרֶת אֵבָרִים

גּוֹרֶדֶת טִנֹּפֶת חֲלָקִים שְׁבָרִים יְלָדִים הוֹרִים

שׁוֹתֶקֶת שׁוֹתֶקֶת אֵימוֹת

 

 

נִשְׁבַּעַת יִשְׂרָאֵל חוֹזֶרֶת נוֹבֶרֶת נִשְׁבֶּרֶת

נִשְׁבַּעַת יִשְׂרָאֵל

לֹא רוֹצָה אִישׁ יִשְׂרָאֵל

לֹא רוֹצָה

אֵשׁ בְּאָהֳלָה יִשְׂרָאֵל

אֵשׁ פְּרוּצָה

 

 

 

 

שמחת תורה תשפ”ד