‎03.07.2022‎ / ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ב

כתב עת פואטי־פוליטי

אסופת אורי זוהר

אור אשר זהר

יפעת ישראל

אוֹר אֲשֶׁר זָהַר
בַּחֲשֵׁכָה
בֵּין יָם הַמֶּלַח לְתֵל אָבִיב
בֵּין תֵּל אָבִיב לִירוּשָׁלַיִם
בֵּין יְרוּשָׁלַיִם לַכִּנֶּרֶת
בֵּין כִּנֶּרֶת לִמְטוּלָה
שָׂם הַלֵּב
נוֹזֵל מִן הַחֶרְמוֹן
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת
וּבְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ
מְבַקֵּשׁ לְמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ
מֵעֵבֶר לְנָכוֹן אוֹ לֹא נָכוֹן
מֵעֵבֶר לְכָךְ אוֹ אַחֶרֶת
מֵעַל לְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבָּאִים לְלֹא הֶרֶף
לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ הַנִּצַּחַת
בְּאוֹרוֹ שֶׁל הָאוֹר הָעוֹלֶה, שְׁנֵינוּ יַחַד
בַּנֵּץ הַזֶּה,
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה קָם
לִבֵּנוּ מִשֶּׁכְּבָר הִתְעוֹרֵר

 

לְשַׂחֵק בִּבְאֵר שֶׁבַע
וְגַם בְּתֵל אָבִיב
חִטָּה זְהוּבָה בֵּין כֹּל הַיָּרֹק הַזֶּה
מְגַעְגַּעַת תָּדִיר
לַכִּסֵּא הַנּוֹחַ הַזֶּה
לְחַיֵּךְ נִשְׁמָתִי אֵלֶיךָ
וְכָל הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת הַזּוּ
עַל מִזְבֵּחַ קִנֵּאתִי
מְרַקֶּדֶת
שָׁאַף אַחַת לֹא תִּקְרַב אֵלֶיךָ מִלְּבַדִּי
בִּנְשִׁימוֹת סְדוּקוֹת
בֵּין פֶּצַע לְפֶצַע
אַתָּה מַגְלִיד לְמוּלִי
וַאֲנִי שֶׁבְּרֵיחַ יָדַעְתִּי אוֹתְךָ
דַּלְתְּךָ אַל תִּסְגֹּר
שְׁחַרְחֹרֶת
עֵינַיִם יוֹקְדוֹת
שְׂפָתַי מְמַלְמְלוֹת רָזִין דְּרָזִים
לָשׁוּב אֵלֶיךָ
הִנֵּה
אָנוּ אֶל הַנֶּצַח מוּרָמִים

 

אוֹרִי שָׂב וּמִתְמַעֵט
בְּחָזֳרָתִי אֶל דּוּכָן הַנֶּאֱשָׁמִים
אֵין בַּדִּין הַזֶּה כָּל אֱמֶת
הַסְתָּרָה עַל הַסְתָּרָה
בַּחֹשֶׁךְ הַזֶּה
יֶשְׁנָם שְׂבֵעֵי פָּנִים
תּוֹרָה אַחַת וִיחִידָה
מָה לִי בַּשֶּׁקֶר הַזֶּה לְדַמֵּם
חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים
מֻנְחַת כָּאן עַל קְדֵרַת אַהֲבָתְךָ הַמְּרַצֶּדֶת
בֵּין קַרְנֵי הֶחָמָה לְקַרְנֵי הַלְּבָנָה הַמְּשׁוֹבֶבֶת
לִבִּי תָּמִיד הָיָה פֹּה
מִשְׁתַּנֶּה לְקֶצֶב פְּעִימוֹתֶיךָ
מָתַי תַּחְזִיר לִי פָּנִים
מִבְּלִי לָלֶכֶת אָחוֹר
שָׂם יָבַשׁ הָעֵשֶׂב
שָׂם נִמּוֹל צֹאנִי
עֵת תָּשׁוּב תְרַחֲמֵנוֹ
מִתְרוֹנֵן הוּא בְּרַחְמִי

אסופת אורי זוהר

ישחקו הנערים

שושנה קרבסי

״הָבָה יְשַׂחֲקוּ הַנְּעָרִים לְפָנֵינוּ!״

נַעֲרֵי הַדּוֹר הַמִּתְחַדֵּשׁ כָּאן

יַלְדֵי הַשֵּׁמוֹת הַיָּפִים:

“אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי

זַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר”,

שֵׁמוֹת לְלֹא עָבַר זוּלַת קַלּוּת רַגְלַיִם

מִגָּלוּת וּמִכֹּבֶד שְׁנוֹת אַלְפַּיִם,

טוֹפְפֵי חוֹלוֹת זָהָב

וּשְׁבִילֵי קְלִפּוֹת הַתַּפּוּזִים.

 

הָבָה יְשַׂחֲקוּ הַנְּעָרִים לְפָנֵינוּ

בִּמְשׁוּבָתָם הַחִנָּנִית,

כָּאן יִצְבְּטוּ תַּחַת, שָׁם יִצְבְּטוּ פִּטְמָה

יָצִיצוּ יַשְׁפְּרִיצוּ, יַשְׁרִיצוּ

תַּחַת לְמִזְבְּחוֹת בְּחוֹפֵי הַזָּהָב

וּבַכִּכָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּעִיר הָעֲתִידִים הַלְּבָנָה,

בָּהּ הַדָּת הַיְּחִידָה הִיא דַּת הַחִלּוּן

צָחָה כְּטַלִּית וְחַפָּה מֵאֱלֹהִים.

 

“וְחָלְלוּ, וְחוֹלְלוּ לְפָנֵינוּ

וְשָׁחֲקוּ יְלָדִים יְפֵי בְּלוֹרִית שֶׁלָּנוּ “,

שֶׁתִּהְיוּ אֲחֵרִים עַל פָּנֵינוּ.

 

דּוֹר דּוֹר וִילָדָיו הַמְּחוֹלְלִים

וְעַתָּה יַלְדְּכֶם שֶׁלָּכֶם מְחוֹלְלִים לִפְנֵיכֶם וּלְפָנֵינוּ

וְהֵם עוֹד הִרְחִיקוּ נְדֹד

סוֹגְדֵי אֱלִילֵי “הָאֲנִי”

שׁוֹכְחִים גַּם אֶת שֶׁאֵין לִשְׁכֹּחַ

וּמַתִּירִים אֶת כָּל שֶׁאָסוּר.

 

מָה נוֹרָא הַמְּחִיר שֶׁל “הֲשָׂחֲקוּ” הַזֶּה

עֵת נָסִיט מַבָּטֵנוּ הַנִּדְהָם מִמְּחוֹלָם הָאֶקְסְטָטִי,

בּוֹ הֵם מְלַטְּפִים וּמְלַקְּקִים אֶת גּוּפָם

בְּאַהֲבָה עַצְמִית אֵין סוֹפִית.

 

שְׁבִילֵי הָאֹרֶן וּקְלִפּוֹת הַתַּפּוּזִים

אָבְדוּ זֶה מִכְּבָר

הָיוּ לְבָּרִים הַמְּקַדְּשִׁים תַּרְבּוּת סַמֵּי אֹנֶס,

מִצְווֹת סִיּוּם הַלַּיְלָה בְּאֵיבְרֵי אִשָּׁה,

שְׁוֵָקֵי בַּשַׂר בְּרֹאשׁ חוּצוֹת,

אֵבָרִים גְּלוּיִים תְּלוּיִים עַל מְנוֹרָה וְדֶגֶל

וּכְבָר מְאֻחָר לָנוּ לִשְׁלוֹת אֶת בָּנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ

מֵהַמָּחוֹל אֲשֶׁר צִוִּינוּ.

 

אָבוֹת הֶאֱכִילוּ בְּנֵיהֶם בֹּסֶר

וְהֵם בּוֹכִים מַכִּים כָּעֵת עַל חָזָם שֶׁקָּהָה:

“שׁוּבוֹ בָּנִים… יֵשׁ אֱלֹהִים יֵשׁ אֱלֹהִים!”

 

אֲבָל יְלָדֵינוּ, וְיַלְדֵיהֶם מְבוּלְקֵי הָרַגְלַיִם

עוֹשִׂים רַק אֶת מָה שֶׁהִטַּפְנוּ:

מְחוֹלְלִים וְעָפִים

וְלֹא מִפְּאַת שֶׁצִּמְּחוּ לְעַצְמָם כְּנָפַיִם

אֶלָּא כִּי לֹא נִמְצְאָה לָהֶם

רִצְפָּה אֵיתָנָה תַּחַת רַגְלֵיהֶם.

 

עָפִים וּמְחוֹלְלִים

מְחַלְּלִים וְנִדָּפִים.

טור> יש לנו אמנות והיא תנצח

ידידיה גזבר

הכי פופלאריים

היצירות האהובות ביותר באתר יהי
אסופת אורי זוהר

אני יפה

יוסי סוויד

וַיֹּאמֶר אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו?

וַיֹּאמֶר אָנִי. יָפֶה בְּכָל־יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד

מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ

וַיֹּאמֶר לוֹ מִי־אָתָּה?

וַיֹּאמֶר יְפֵה קוֹל וּמֵטִב נַגֵּן, בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו

וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי?

וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד־מְאֹד וַיֹּאמֶר יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצֵל וּגְבַהּ קוֹמָה

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ, בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי כִּי קָדוֹשׁ אָנִי

וַיֹּאמֶר ה’ קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי־זֶה הוּא.

וַיִּגַּשׁ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ

וַיֹּאמֶר אֵלָיו עַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ

וְשַׁבְתָּ עַד־ה’ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ

אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ וְשָׁמְעוּ אֶת־דְּבָרֶיךָ

וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ־יָיִן וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ, יָגֵל לִבָּם בַּה’

וַיִּשְׁמַע אֶת־הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו וַיִּיטַב בְּעֵינָיו

וַיְקַנְאֻהוּ כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים, זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי

וַיִּשָּׁקֵהוּ

הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי

הִנְּךָ יָפֶה

אַף נָעִים

אסופת אורי זוהר

אבני הנגף

דוד לידר

רֶגַע רוֹדֵף רֶגַע בַּשַּׁלְוָה הַלֵּאָה – מִלִּים, רְמָזִים

וְנִזְכָּר בֶּחָסִיד שֶׁעָמַד בְּפֶתַח הַדֶּלֶת:

“אָמְרוּ לִי לְהָבִיא לְךָ נֻסַּח הַתְּפִלָּה הַזֶּה, הָרַב עוֹבַדְיָה הָיָה קוֹרֵא בּוֹ יוֹם בְּיוֹמוֹ”.

בְּסָלוֹן בֵּיתוֹ קִבֵּל הֶסְבֵּר עַל הַתְּפִלָּה, אָמַר שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִקְרֹא,

מְעַט נָבוֹךְ.

 

קָרָא פַּעַם עַל הַתְּפִלּוֹת הַמִּצְטָרְפוֹת לְנָּהָר וְעַל אַבְנֵי הַנֶּגֶף,

חָשַׁב עַל דּוֹדָתוֹ שֶׁלָּמְדָה בַּקּוֹנְסֶרְבָטוֹרְיוּם וְלֹא דִּבְּרָה עִם אִמּוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה,

שׁוּב וָשׁוּב הִתְעַלְּמָה מֵאֲחוֹתָהּ בָּרְחוֹב,

חָשַׁב, אִלּוּ רַק פַּעַם אַחַת לִפְנֵי מוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכָהּ יִתְרַכֵּךְ – כַּמָּה נְגִינָה תִּהְיֶה בְּכָךְ,

וַדַּאי כְּמוֹ אֶלֶף שַׁאֲגוֹת תְּפִלָּה שֶׁלּוֹ בְּנֻסַּח הַתְּפִלָּה שֶׁל הָרַב עוֹבַדְיָה.

אסופת אורי זוהר

הרמז

דוד לידר

סִפַּרְתִּי פַּעַם לְרַב מְקוֹמִי עַל כָּךְ וְעַל כָּךְ,

מְעַט חִיֵּךְ, הֵנִיף יָדוֹ בְּבִטּוּל וְאָמַר: כֻּלָּנוּ בַּדֶּרֶךְ, דָּוִיד, גַּם אֲנִי.

 

נִזְכָּר בְּרַב חָשׁוּב אַחֵר מֵעֲבָרִי.

לוּ הָיָה אוֹמֵר לִי מִשְׁפָּט פָּשׁוּט זֶה

וְאוּלַי אָמַר וְלֹא הִשְׁגַּחְתִּי בַּדָּבָר.

נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ קִבֵּל אוֹתִי בְּבֵיתוֹ בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת,

הֵבִיא לִי שְׁקֵדִים מִטְּבֶרְיָה, “סְגֻלָּה גְּדוֹלָה, דָּוִיד”,

אֵיךְ כְּשֶׁאָמַרְתִּי דְּבָרִים בִּסְעוּדַת פּוּרִים –

נֶעֱמַד לְפֶתַע וְהִשְׁלִיךְ אֶת בַּקְבּוּק הַיַּיִן לַקִּיר

וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי הָרֶמֶז.

 

אֵיךְ רָקַדְנוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בִּרְחוֹב רָשִׁ”י בִּירוּשָׁלַיִם וּלְפֶתַע נֶעֶצְרָה מַשָּׂאִית

וְנַהָג בַּעַל חָזוּת עֲרָבִית נִשֵּׁק אֶת הַסֵּפֶר, וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי הָרֶמֶז.

 

נִזְכָּר שֶׁיָּשַׁבְתִּי עִם הָרַב בְּמִטְבַּח בֵּיתוֹ

וְהֵכִין לִי קָפֶה וּלְעַצְמוֹ אִינְגְלִישׁ טִי.

סִפֵּר לִי בְּחִיּוּךְ שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ עָבַד כְּבַּרְמֶן בְּפָּרִיז

וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי הָרֶמֶז

 

וְאִלּוּ רַק הָיִיתִי מֵבִין –

כַּמָּה רַב הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינַי.

נושאים חמים: