אמנות חזותית
חן באר
מי העז לחפור בשדות הפרחים שלנו מחילות אל הגהינום?
צבעי מים על קאנסון, 21 ס"מ * 29 ס"מ

חן באר

מי העז לחפור בשדות הפרחים שלנו מחילות אל הגהינום?

את הציור ציירתי כמה שבועות לאחר התחלת המלחמה בהיותי מפונה יחד עם חבריי מגרעין שובה באלמוג צפון ים המלח.
הקושי בלהיות רחוקה מהבית והשדות האהובים מול האימה.
התחושה שברחנו מבשורה שהתעתדה להגיע. הרגשתי כמו אישה שלא רוצה לשמוע, שמפנה את פניה דרך תנועת היד והפנייה של פני האישה
בציור שלי ניתן לראות כיצד היא בורחת מהבשורה, גופה יוצא מתוך האדמה אבל גם נבלע בעצמו לתוך האדמה האדומה.
בכל יום שבו רציתי למצוא כוח לימים באלמוג נאלצתי לשים את המחשבות אל השיבה הביתה בצד כמשהו לא אפשרי, באזור בו עדיין היו מחבלים ימים אחרי ה- 7/10.
המחשבה שמשדות הפרחים, הכלניות שתמיד התקשרו אצלי לקסם וגן-עדניות
לדם של תושבי השדות שנשפך אחר כך בקיבוצים ובנובה
ולתחושה שמתוך האדמה שלנו ,הבתים שלנו. נפערו המנהרות שהובילו אנשים להיות חטופים בעזה
ותחושת הבטחון שנרמסה
וגן העדן באזור שלנו למול תחושת העזאזל- הגיהנום שנפער במעשיהם של הנוחבה.
חרבות ברזליהי דיומא 7 - חרבות ברזל

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal