דני אדמסו

מֻתָּר לָךְ, מֻתָּר לָךְ.
לוֹמַר הַכֹּל,
מֻתָּר לָךְ.

גַּם כְּשֶׁאֵין אֲנָשִׁים, יֵשׁ חֵרֶם;
לִשְׁתֹּק אָסוּר לָךְ. מֻתָּר לְ… אָסוּר לָךְ לְ…

כֵּן, לוֹמַר אֶת שֶׁחָשַׁבְתְּ וְהִדְחַקְתְּ.
לֹא לִשְׁתֹּק וְלֹא לִלְחֹשׁ, לִצְעֹק
מֻתָּר לָךְ.

הַצּוֹעֵק, הוּא קוֹלֵךְ אֶת גּוּפֵךְ וְנַפְשֵׁךְ.
לִשְׁתֹּק, אָסוּר לָךְ.

זוֹהִי הַשָּׁעָה, הַהִזְדַּמְּנוּת. לוֹמַר מֻתָּר גַּם לָךְ,
מֻתָּר לָךְ.

אִשָּׁה חוּמָה,
אַתְּ הָאִמָּא, הָאָחוֹת וְהַבַּת.
הַשְׁמִיעִי אֶת נַפְשֵׁךְ, בְּגוּפֵךְ וּבְקוֹלֵךְ.

מֻתָּר לָךְ, אִשָּׁה חוּמָה.
מֻתָּר לָךְ.