שירה
לאה אוירבך
רגעי קפה

לאה אוירבך

רגעי קפה

יוֹשֶׁבֶת. כּוֹס קָפֶה וּדְמָמָה
שֶׁמֶשׁ אֲפֹרָה בַּסָּלוֹן
פַּסֵּי אוֹר
וְצֵל עַל הַקִּיר
שְׁנֵי חַדְרֵי לֵב פּוֹעֲמִים
בְּרֹגַע
שְׁניֵ חַדְרֵי לבֵ
מְתַקְתְּקִים. כַּמָּה זְמַן
עוֹד נִשְׁאַר לִי.
רִגעְֵי הַקָּפהֶ שֶׁלּיִ
הֵם פְּגִישָׁה בִּלְתִּי חוֹזֶרֶת
עִם עַצְמִי שֶׁהָיִיתִי.
אֲנִי לוֹגֶמֶת הִרְהוּרִים
מְכרְַסֶמֶת רְגשָׁוֹת
מְעַרְבֶּבֶת מִשְׁאָלוֹת קְטַנּוֹת
בְּתַחְתִּית הַסֵּפֶל.
לְהָכִין קָפֶה בַּבֹּקֶר
שַׁלְוָה מְחוֹרֶרֶת בִּדְרִיכוּת
כָּל צְלִיל אוֹ שִׁקְשׁוּק עָלוּל
לְהָעִיר אֶת יְלָדַי הַיְּשֵׁנִים.
רְגעָיַ שׁלֶיִּ
הַגְּנוּבִים הָאַחֲרוֹנִים
יִשָּׁפְכוּ לַכִּיּוֹר עִם שְׁאֵרִיּוֹת קָפֶה
עֲדַיִן רוֹתֵחַ.

אימהותחרדים

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק