כללי

מָה כְּבָר עָשִׂיתִי?
אֲנִי שָׁנִים לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם.
אֲנִי רַק הִסְתַּכַּלְתִּי בַּחַלּוֹן (דליה רביקוביץ’, החלון)

*

בִּזְמַן כָּזֶה אַתָּה אָנוּס לְהָאֵט.
עַל הָרִצְפָּה. נָמוּךְ. מַקְשִׁיב אֶת
רַחַשׁ הַנְּמָלִים. הָפוּךְ
הוֹזֶה אֶת תְּזוּזַת הָעֲנָנִים.
אֲבָל הַבַּיִת לֹא נוֹסֵעַ
מָה שֶׁקּוֹרֶה קוֹרֶה
תָּמִיד גַּם בֵּין קִירוֹת.
וּמַחְשָׁבוֹת
עוֹבְרוֹת אוֹתְךָ
כְּמוֹ עַמּוּדֵי חַשְׁמַל
אֶחָד אֶחָד דּוֹלְקִים

אַחֲרֶיךָ הַצֵּל וְהָאוֹר

מִתְחַלְּפִים עַל הַמּוֹשָׁב

הָאֲחוֹרִי הָרֵיק.

בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן לִוִּיתִי אֶת סָבְתָא
אֶל אָחִיהָ בֶּן הָעֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ.
בָּעֲלִיּוֹת לִירוּשָׁלַיִם הָיָה חֹם אֵימִים,
אֲבָל לֹא כְּמוֹ כְּשֶׁנִּשְׂרָפִים בְּתוֹךְ טַנְק.
כְּשֶׁהִתְקָרַבְנוּ, מַכְשִׁיר הַנִּוּוּט הִתְרִיעַ:
“בְּהַר הֵרְצְל עֹמֶס כָּבֵד מְאוֹד”.

לזכרו של סידני בן סעיד ז״ל

אֵינִי עוֹמֵד בַּצְּפִירָה
הַצְּפִירָה עוֹמֶדֶת לִי
לֹא הִתְחַלְתִּי עִמָּהּ
הִיא הִתְחִילָה עִמִּי
אֵינִי מִתְאַבֵּד
(אֲבָל) הָעֲרָבִי הוֹרֵג אוֹתִי
אֵינִי קוֹבֵר עַצְמִי
הַמְּדִינָה קוֹבֶרֶת אוֹתִי.

שֶׁתַּעֲמֹד לָהּ
הִיא לֹא מַפְחִידָה אוֹתִי

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי.
הָאָדָם עֵץ
לָבֹא מִפָּנֶיךָ.
סְתוּר שֵׂעָר הַדֶּקֶל
כִּנְעָרִים שׁוֹבָבִים
עַל חוֹלוֹת וְעַל גַּגּוֹת.

תְּחִנַּת הַיּוֹנִים בַּתֵּבָה.
הַמַּבּוּל הַזֶּה.
גַּג הַקְּפִיצָה.
וַיָּקוּמוּ וַיַּדִּיחוּ אוֹתוֹ.
עִם הַמָּנוֹף הַמִּשְׁטָרְתִי
הֻנְצַחנוּ,
כְּלוּב, תֵּבַת מַתֶּכֶת
בֵּין שָׁמַיִם לְאָרֶץ.

כֹּפֶר חֶרְדָּתִי
נִימוּס לִבִּי
שֹׁלֶם קִפּוּלִי.

קָטִיפָא
קָטִיפָא קוּמִי