רְאֵה חַיּוֹת בְּתוֹכְכֵי שְׁכוּנָה

צְרָחָה וָאֵשׁ בְּפַאֲתֵי גִּנָּה

וְאִמָּא מְבֻתֶּרֶת עֲלֵי בְּנָהּ

בְּכִי עִמִּי עָלַי, שְׁכִינָה

 

רְאֵה, שָׁבַת הַקּוֹל מֵהַתְּמוּנָה

שָׁבַת מְשׂוֹשׂ הָאֵם הַמְּעֻנָּה

נִבְלֵי חֶרֶס דָּמוּ בְּנֵי – צִיּוֹנָה

הַבִּיטָה, אֱלֹקֵי קֶדֶם, מִמְּעוֹנָה

 

רְאֵה כְּסוּחָה, שְׂרוּפָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה

עֵדָה אֲשֶׁר אָמַרְתָּ מִי מָנָה?

וְאֵיךְ עַתָּה בְּאֵפֶר מְלוֹנָהּ?

רְאֵה עֲלִיבוּת קְלוֹנָהּ

 

רְאֵה הַדָּם כְּתַרְעֵלַת יֵינָהּ

מְנֻתָּח, מֻפְשָׁט גּוּפָם, כְּמַדְמֵנָה

הַעוֹד אֵין קֵץ לְסֵבֶל יְגוֹנָהּ?

הַקְשֵׁב לָהּ אִלְּמוּת תְּחִנָּה

 

רְאֵה עַמְּךָ, רָצִים בָּרִאשׁוֹנָה

נָפְלוּ לְקַדֶּשְׁךָ בִּשְׁמַע, בֶּאֱמוּנָה

הַסְתִּירֵם בִּמְחִצָּה הָעֶלְיוֹנָה

הַצְחִירֵם כְּכַנְפֵי יוֹנָה

 

רְאֵה שַׁבָּת אֲשֶׁר שָׁבְתָה רִנָּה

זִיו תֹּאַר קְהָלֶךָ אֲשֶׁר שֻׁנָּה

שְׂשׂוֹנָם נִקְרַע לָאֵבֶל, לִמְגִנָּה

נָא וְנָא חַדֵּשׁ לָהֶם שִׁיר – מַנְגִּינָה

אָנוּ בְּנֵי עַמְּךָ בְּחִירֶיךָ אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אַחֲרֶיךָ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה,

אֲשֶׁר עָלוּ חֲלוּצִים אֶל אַרְצְךָ, קִיְּמוּ מִצְווֹתֶיךָ וְיוֹד דִּבְרוֹתֶיךָ

וְלֹא רָצְחוּ וְלֹא גָּנְבוּ, כִּבְּדוּ אֶת הוֹרֵיהֶם וְאוֹתְךָ,

הֵנִיחוּ עַל קִבֹּרֶת זְרוֹעָם תְּפִלֶּיךָ, וְקָשְׁרוּ צִיצִית פְּתִילֶיךָ.

 

אֲשֶׁר נֶהֶרְגוּ עָלֶיךָ בִּגְרָנָדָה וּבְפֵאס וּנְשֵׁיהֶם נִלְקְחוּ

כְּשָׁלָל. אֲשֶׁר דְּווּיִם וְגוֹלִים הֶאֱמִינוּ בְּךָ עַל נְהַר הָרַיִן

וְנִטְבְּחוּ בַּפּוֹגְרוֹמִים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, בְּיוֹרְק, בַּרְצְלוֹנָה,

בְּתַתְנ”וּ בְּקַנָּ”א בְּתַ”ח וְתַ”ט. בְּפוֹלִין וְאוּקְרַאיְנָה, בַּפַרְהוּד בְּעִירָק וּבְלֵיל הַבְּדֹלַח,

אֲשֶׁר נִתְלוּ וְעֻנּוּ וְנִשְׁחֲטוּ בִּפְרָעוֹת קִישִׁינֵב, חֶבְרוֹן, נַחַל עֹז, רֵעִים שְׂדֵרוֹת וּבְאֵרִי

אֲשֶׁר הִתְחוֹרֵר גּוּפָם חֹרִים חֹרִים כִּכְבָרָה בְּבָאבִי יׇאר וּבְעוֹד וְעוֹד מְקוֹמוֹת

שֶׁקָּצָר הַשִּׁיר מִלְּהַזְכִּירָם.

 

לֹא יִהְיוּ לְךָ עַמִּים אֲחֵרִים שְׁפָלִים וּבוֹזְזֵי חַיִּים עַל פָּנֵינוּ.

לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ קֶבֶר אַחִים וּבוֹר לְקָבְרָם בְּטֶרֶם עֵת וּבְדֶרֶךְ שֶׁאֵינָהּ דֶּרֶךְ הָאֶרֶץ.

לֹא תּוֹתִירֵם בַּמְּמָדִ”ים הַמְּעֻשָּׁנִים. לֹא תּוֹלִיכֵם אֶל הַגּוֹלֵל וְאֶל תָּאֵי הַגַּזִּים. 

לֹא תּוֹבִילֵם בְּרַכָּבוֹת מַשָּׂא וְלֹא תַּעֲמֹד מִנֶּגֶד בְּהִלָּקְּחָם

כִּבְהֵמוֹת דַּקּוֹת אֶל בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם, אֶל הַמִּשְׂרָפוֹת

וְאֶל מִנְהָרוֹת הַמָּוֶת הַמִּתְפַּתְּלוֹת כְּתוֹלָעִים תַּחַת הָאֲדָמָה.

 

כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ זוֹכְרֶיךָ וּמַזְכִּירֶיךָ נוֹשְׂאֵי שִׁמְךָ

יִ שְׂ רַ אֵ ל

בַּעֲלֵי מִשְׁפָּחָה, עוֹשֵׂי חֶסֶד, טוֹב, חִיּוּךְ, וּמִצְוָה, לַאֲלָפִים וְלִבְרוּאֶיךָ.

לֹא תִּתֵּן לִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמֵינוּ לְשֵׂאתוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הַקָּצוּר

כְּעָטִיף דֹּחַן, כְּצִיצָה.

 

זְכֹר וּשְׁמֹר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְקַדְּשׁוֹ,

לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ מָוֶת צְוָחָה, וְאַזְעָקָה בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ, בָּנוּ.

 

כַּבֵּד אֶת בָּנֶיךָ וְזַאֲטוּטֶיךָ בְּנֵי הַשְּׁנָתַיִם וְהַשָּׁלוֹשׁ

הַמִּתְגַּלְּשִׁים וּמִתְנַדְנְדִים בְּגִנּוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים,

יוֹנְקֵי בַּקְבּוּק, מֻחְבָּאִים בָּאֲרוֹנוֹת מֵאֲחוֹרֵי בִּגְדֵי הַחֹרֶף.

כַּבֵּד אֶת נַפְשָׁם הָרַכָּה, הַצִּפּוֹרִית, לְבַל תִּרְאֶה מַרְאוֹת

וְתִשְׁמַע דְּבָרִים שֶׁאֵין אֹזֶן וּבְּרִיָּה קְטַנָּה שֶׁבָּעוֹלָם רְאוּיָה לְשָׁמְעָם.

(סַבָּא, הַחַיָּלִים הָרָעִים עָשׂוּ בּוּם בּוּם בּוּם עַל הָאוֹטוֹ).

 

כַּבֵּד אֶת נַעֲרוֹתֶיךָ הַמְּשָׁרְתוֹת בִּצְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל

לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יְמֵיהֶן וִימֵי צֶאֱצָאֵיהֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֲהָבוּהָ.

 

לֹא תִּתֵּן בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ,

לֹא לְכַבּוֹת נִשְׁמָתָם כְּנָתִיךְ חַשְׁמַל נִשְׂרַף.

כְּפֶחָם הַשָּׁחֹר מִכָּל שְׁחֹר.

לֹא לְהֵרָצַח.

לֹא לְהֵאָנֵס.

לֹא לְהִתְבַּתֵּר כִּבְשַׂר אִטְלִיז.

לְא לְעַנּוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם.

לֹא תַּחְמֹד פְּרָחֶיךָ, חַרְדָּלֶיךָ הַצְּהֻבִּים,

וְכַלָּנִיּוֹתֶיךָ שֶׁטֶּרֶם פָּרְחוּ הַשָּׁנָה.

לֹא תִּקַּח הָאֵם הַחַיָּה עַל הַבָּנִים

לְקַחְתָּהּ אֶל זְבוּלֶיךָ.

 

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַחֲרָדָה,

אֶת הַקִּבּוּץ וְאֶת הַמּוֹשָׁב הַיָּרֹק עָשֵׁן.

 

אוּלַי יָבוֹא אֱלֹהִים וִידַבֵּר אִתָּנוּ,

פֶּן נָמוּת.

“מה אומר ומה אדבר הלא בארץ ישראל אפילו האבנים הפשוטים

המושלכים בחוצות, הם כולם אבנים טובים ומרגליות”

(תולדות ה’בת עין’)

 

מְזֹג לְעַצְמְךָ כּוֹס, גְּמַע לְאַט,

דַּמֵּה בְּרוּחֲךָ טִפּוֹת גֶּשֶׁם מִתְמַלְמְלוֹת

עַל מַחְרוֹזוֹת עֲלֵי הַגּוֹדוּצִ’י וְשִׂיחַ הַמַּרְוָה.

מַיִם נִפְתָּלִים בְּמוֹרַד גְּרוֹנְךָ.

לְאַט, נְשֹׁם מֵהָאַף חַמְצָן טָרִי, מְזֻקָּק, אֶל עִקְצוּצִים זְעִירִים בְּגוּפְךָ

אֶל חֶלְקַת הַכְּאֵב בִּבְשָׂרְךָ.

עֶרֶב יוֹרֵד בְּבֵיתֵךְ, הַנַּח לוֹ שֶׁיִּפֹּל בְּרַכּוּת כִּשְׂמִיכָה חַמָּה,

לַטֵּף זְרוֹעוֹתֶיךָ בַּעֲדִינוּת, חֲמֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ

חַיֵּךְ אֶל אֲהוּבֶיךָ וְגַם קַבֵּלִ חִיּוּכָם, אוֹר יְרֵחֵי חוֹזֵר, בְּאַהֲבָה.

חוּשׁ אֶת מַגַּע כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ יְחֵפִים עַל הָרִצְפָּה, כְּזוּג פַּעֲמוֹנֵי זָהָב

בְּהֵיכַל הַהוֹוֶה הַשָּׁקֵט, הַמְּקֻדָּשׁ. מָה חַי בְּךָ עַכְשָׁו?

הִתְאָרֵךְ מְעַט, קוּרֵי שָׁרָשִׁים דַּקִּים נִשְׁלָחִים אֵלֶיךָ

הָאֲדָמָה לֹא תֻּחְלַף, לֹא תֻּחְלַף,

אֵין לָדַעַת, אוּלַי יָבוֹא בֹּקֶר בּוֹ תִּרְאֶה שֶׁכָּל תְּבוּסָה

הָיְתָה כְּרִיעַת בֶּרֶךְ אֶל בְּרֵכַת יַעַר זַכָּהּ.

וּבְּכָל צַעַר וְצַעַר הִתְקָרַבְתָּ בִּנְתִיבָהּ הֶעָדִין שֶׁל נִשְׁמָתְךָ.

אִם הִגַּעְתְּ אֶל הַמָּקוֹם אוֹ הַלַּיְלָה בּוֹ אִישׁ לֹא מַכִּירְךָ

בָּרֵךְ, אַל תִּפְחַד, יֵשׁ עִנְיָן כָּזֶה,

מַשֶּׁהוּ יִתְהַפֵּךְ פֹּה לְטוֹבָה.

הֻתַּר לְפִרְסוּם

שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם שֶׁהָגוּ אוֹהֲבָיו

וְקָרְאוּ לוֹ בְּאֹשֶׁר גָּדוֹל

וְעַכְשָׁו יֵחָרֵת עַל אַבְנֵי מַצֵּבָה

לְצִדּוֹ יִכְתְּבוּ שֶׁנָּפַל 

בַּקְּרָב

וְנֵרוֹת וּפְרָחִים וַחֲלוֹם שֶׁנִּקְבַּר

עִמּוֹ

 

הֻתַּר לְפִרְסוּם

שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוֹרִים וּדְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר

וְאִשָּׁה שֶׁחָשַׁךְ לָהּ הַמָּחָר, אוֹר

וְיֶלֶד אוֹ אָח שֶׁיִּכְאַב לְתָמִיד

וְעָפָר טָרִי מְכַסֶּה עַל עָתִיד

 

הֻתַּר לְפִרְסוּם

שֶׁבַּכְּתֹבֶת הַהִיא יֵשְׁבוּ אֲבֵלִים

וְעָלָיו יִכָּתְבוּ הֲרָרִים שֶׁל מִלִּים

שֶׁהוּא כְּבָר אֵינֶנּוּ, נַפְשׁוֹ הוּא מָסַר

בִּשְׁבִילִי. בִּשְׁבִילְךָ. 

בִּשְׁבִיל יוֹם הַמָּחָר

כָּךְ הֻתַּר לְפִרְסוּם. כַּתָּבֵנוּ מָסַר.

אֵין לְךָ אֶקְדָּח עֲדַיִן, גַּם לִי לֹא

תּוֹרָה שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ בִּישִׁיבַת הַסֵּמִינָר, סֵמִינָר הַיְּשִׁיבָה.

סֵנְט מוֹרִיץ, פַּטִּישׁ גָּדוֹל שַׂמְתָּ לִי בַּתָּא כְּפָפוֹת.

נוֹעֶלֶת אֶת הַשַּׁעַר בַּלֵּילוֹת, אַתָּה פּוֹתֵחַ 

מְמַהֶרֶת לִכְתֹּב שִׁיר בֹּקֶר, שֶׁיִּשָּׁאֵר.

 

בַּקְבּוּק בִּירָה רֵיק, דֶּלֶק, פְּקָק טַמְפּוֹן וְחוּט, כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדָה אוֹתִי אֲבִיבָה –

כְּבָר הֵבַנּוּ שֶׁזֶּה יַבְעִיר אֶת הַגִּנָּה. 

בִּזְהִירוּת, בִּקַּשְׁתָּ. קֹר רוּחַ.

 

לְנֵר שְׁמִינִי אַתָּה מַגְדִּיל: קוֹנֵה לִי זְכוּכִיּוֹת עֲנָק,

לֹא עוֹד אֶזְדַּקֵּק לִשְׁאוֹל לִי כְּלֵי זִלּוּף שִׁגְרָה

לְתַדְלֵק עוֹד וַעוֹד תּוֹסֶף רוּחָם שֶׁלֹּא יִגְוָעוּן.

כֹּהֶנֶת אֲנִי לִפְנֵיהֶן גְּדוֹלָה, חַמַּת מֶזֶג, לֹא זְהִירָה

מוֹזֶגֶת בִּנְדִיבוּת וּמוֹסִיפָה

חָתוּל יֵשׁ לוֹ תֵּשַׁע נְשָׁמוֹת שֶׁל פֶּלֶא

הוּרְקְרוּקְסִים עַקְשָׁנִיִּים לֹא תִּתְפֹּס אֹתָם

וְלִי תִּשְׁעָה סְפָלִים שֶׁל עוֹג  

שְׁמֹנָה שֶׁל נֶצַח וְאֶחָד עָנָיו, יוֹדֵעַ בִּשְׁבִיל מָה הוּא כָּאן

מְנַצְנְצִים אֲפֵלַת הַר זֶה.

 

לֹא, לֹא לִמְּדוּ אוֹתִי לְהִלָּחֵם, אֲבָל

מְלֻמָּדוֹת הָיוּ יָדַי, מוֹזְגוֹת שְׁמָנִים לְכָל חֲנֻכִּיּוֹת הַבַּיִת, 

מֵיטִיבָה יַלְדָּה הָיִיתִי, פְּתִילוֹת אָבִי, אַחַי רַכִּים,

חֲלֵב בַּקְבּוּק תַּבְעֵרָה זֶה שֶׁכֵּן לִמַּדְתִּנִי, אִמָּא

בּוֹעֵר לָשׁוֹן, חָזֶה, יוֹצֵק סְפָלִים בַּחֲשֵׁכָה

 

פּוֹרֶשֶׁת לִי יְצוּעַ לִפְנֵיהֶם 

כְּבָר נִגְמְרוּ לִי הַתְּפִלּוֹת, אֲבָל מִתּוֹךְ שֵׁנָּה

כְּשֶׁרְחָשִׁים מֵהֶחָצֵר, לְהָזִין עֵינַיִם בְּמְעַט דּוֹלֵק

נְשִׁימוֹת בַּחֲדָרִים וְכָאן בַּקֹּדֶשׁ פְּנִימָה

מֵיטִיבָה מַּנְעוּל, שְּׂמִיכוֹת, מַּזְגָן, אֶת פְּתִיל הַתְּהִלִּים

אֶת הַשְּׁבוּעָה, זוֹכֵר נִשְׁבַּעְתָּ? שֵׁם קָדְשֶׁךָ?

לֹא יִכְבֶּה?

לֹא יִכְבֶּה?

לֹא יִכְבֶּה?

 

פַּס שֶׁל שַׁחַר חוֹצֶה אֶת הַשָּׁטִיחַ

מוֹדׇה אֲנִי, דּוֹלְקוֹת שְׂפָתַי,

לְפָנֶיךָ.

אַחֲרֵי עִמָּנוּאֵל אָמַרְתִּי אִם זוֹ תּוֹרָה 

אֲנִי לֹא בַּפָּרָשָׁה. תּוֹדָה לָאֵל 

זוֹ אֵינָהּ תּוֹרָה וַאֲנִי 

רַסְבַּן עַנְכֹּם בַּפָּרָשָׁה

 

כְּשֶׁקָּהָל גָּדוֹל אֲסַפְתֶּם

גְּבָרִים וָטַף בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם 

מְצַמְצְמִים אִישׁוֹנִים בַּשֶּׁמֶשׁ 

קוֹרְאִים הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹהִים 

הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹהִים 

אֶת נַפְשֵׁנוּ נִמְסֹר 

לַחֲלוּקָה  –

 

תוֹעֲבַת הַשֵּׁם כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה 

תּוֹעֲבַת הַשֵּׁם כָּל עֹשֶׂה עָוֶל

 

כְּשֶׁרַבָּן-שֶׁל-לִסְטִים הֶעֱמַדְתָּם

רֹשְׁכְּבָּהַ”ג (אַללָּה יֻסְתֹר 

מִצַּעֲרָן שֶׁל גַּנָּנוֹת) 

הֵבַנְתִּי בִּסְבָרָא: 

פְּצָעִים יְכוֹלִים לְהִזְדַּקֵּן יָפֶה. 

 

פָּסוּק אֶחָד תְּנוּ לִי 

פָּסוּק אֶחָד

 

וַהֲרֵי הָרוֹעִים יִרְעוּ הַצֹּאן 

וּמָה אַתֶּם? וֹוארְטִים 

צְחוֹקִים דַּאחקוֹת אִיפְּכָא

מִסְתַּבְּרָא

 

 

* אחרי פסיקת בג”ץ בעניינן של בנות בית הספר בעמנואל התקיימו הפגנות סוערות בירושלים

 

הַכֹּל עוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה

בֵּין מְלֵאִין בֵּין רֵיקָנִין

בֵּין גְּבוֹהִין וּבֵין נְמוּכִין

וּמִסְּפָּרֵי בַּרְזֶל הָיוּ לָהֶם לְסַדֵּר

הַמַּתְחִיל מַתְחִיל בְּאֶחָד

וְהַמְּסַיֵּים אוֹמֵר אַחֲרוֹן

 

 

אֶחָד בְּעֵת שֶׁמַּשְׁכִּימִין וְאֶחָד בְּעֵת שֶׁמַּעֲרִיבִין

וְכֵן בְּכָל זְמַן שֶׁיֹּאמַר הַמְמוּנֶּה

וּבִלְבַד שֶׁיִּרְצֶה לִפְקוֹד

וְכָל הָעוֹמֵד עוֹמֵד 

וְכָל הַמְּאַחֵר הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַמְּאַחֵר מִתְחַיֵּיב כְּנֶגֶד כּוּלָם

 

 

וְזֶה מַעֲשֵׂה הַשּׁוּרָה

עוֹשִׂין צוּרָה כְּמִין חֵי”ת וְכִיתּוֹת כִּיתּוֹת מַשְׁלִימִין לְצוּרָה

אָמַר רַבִּי מֵאִיר מָסוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מִפִּי אַבִי אַבָּא

לֹא כָּל הָרוֹצֶה לַעֲמוֹד עוֹמֵד

אֶלָּא כִּיתָּה אַחַת לְצַד זֶה וְכִיתָּה אַחֶרֶת לְצַד שֶׁכְּנֶגְדָּהּ

וְכִיתָּה מַשְׁלִימָה לָאֶמְצַע

 

 

אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה עִמְדוּ וְעָמָדוּ

וְכַךְ הָיָה אוֹמֵר, לְקַבָּלַת סַמָּל הַמַּחְלָקָה הַמַּחְלָקָה תִּמָּתַח לְהַקְשֵׁב

שְׁתַּיִים שָׁלוֹשׁ הַקְשֵׁב

וְעוֹנִים אַחֲרָיו הַקְשֵׁב

וְחוֹזֵר וְשׁוֹנֶה עַד שֶׁיַּעֲלֶה קוֹל כְּנֶגֶד קוֹל

 

 

אֶחָד הַלָּבוּשׁ בִּגְדֵי לָיְלָה

אֶחָד הַלָּבוּשׁ מַדֵּי קוֹדֶשׁ

אֶחָד הַמְגֻלְחָצ וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְגֻלְחָצְ

וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲמוֹד בַּזְמַן

 

 

וְלֹא דֶּרֶךְ זוֹ בִּלְבַד עוֹמְדִין

אֶלָּא בְּכָל דֶּרֶךְ עֲמִידָה יִמָּתְחוּ

רַבִּי יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר, כָּל הָעוֹמֵד יַעֲמוֹד

וּבִלְבַד שֶׁיִּמָּתַח לְהַקְשֵׁב

 

 

מִשֶּׁבָּאוּ הַמְּאַחֲרִין הִתְחִילוּ מְקַלְקְלִין הַזְּמַנִּים

הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ רָצִין לַקִּיר וְחוֹזְרִין

אָמְרוּ חֲכָמִים אַף זוֹ הָיוּ עוֹשִׂין

הָיוּ יוֹרְדִין עַל יְדֵיהֶם וְסוֹמְכִין בִּשְׁכִיבָה

אָמַר לָהֶם רֶבִּי אַף אֲנִי רָאִיתִי שֶׁכּוֹפְפִין גּוּפֵיהֶן לָאָרֶץ

וּמִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים

 

 

וְכֵיצַד הָיוּ עוֹמְדִין

רַגְלֵיהֶן יְשָׁרָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה

רָאשֵׁיהֶן לְמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַבִּיטוּ אֶל צוּר

יְדֵיהֶן לְצִידָּן כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֶת גְּוָויוֹתֵינָה

אָמַר לָהֶם הַמְמֻונָּה דּוֹם וְיִדְמוּ

וְאִם אָמַר נוֹחַ נוֹחַ

 

 

אָמַר הַמְּמֻונֶּה דּוֹם

עָמְדוּ בְּרֶגֶל קְפוּצָה 

וִידֵיהֶן מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּם כְּמִין אֶבֶן יְקָרָה

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר

רַבִּי אָשֵׁר אָמַר

יְדֵיהֶם לִצְדָדִין וּכְשֶׁיֹּאמַר נוֹחַ יְדֵיהֶן לַאֲחוֹרֵיהֶן

עַד שֶׁבָּא הַנָּשִׂיא הַגָּדוֹל וְאָמַר

רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אָשֵׁר.