תות הרמס סאטורי

אהבה

פַּעַם פָּרַח כָּאן גַּן

בְּשַׁעַר הַיִּשּׁוּב הַיָּשָׁן הַקָּטָן:

לְפָנִים ‘קִבּוּץ עוֹלֶה עַל הַקַּרְקַע’ בָּעֵט

הַמְּשׁוֹרֵר: מוֹלֶדֶת.

וּבְטֶרֶם צִפִּיָּה נוֹלְדָה וְכָל תִּקְוָה:

לֹא הָיְתָה אֶלָּא אַהֲבָה.

 

הֵיכָן הֵם עֵרָן וְגַלִּית וְרֹנִית?

אֵיפֹה רְוִיטָל וֶאֱיָל יָרֹן וְשָׂגִית?

 

הֵיכָן הַיְּלָדִים הַמְּחַיְּכִים וְשָׁרִים בַּתְּמוּנ

עַל מָטָר וְשַׁבָּת וְאוֹת (לַבָּאוֹת)?

וְרַק שֻׁלָּה הַגַּנֶּנֶת הַנִּצְחִית

עֲטֶרֶת זָהָב לָהּ לְרֹאשָׁהּ: בְּיָדֶיהָ חַמָּנִית

גַּם נַרְקִיס תְּטַפַּח לְאוֹת

כִּי רַק אַהֲבָה תַּעֲנֶה אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת.

 

1     המשורר הנרמז כאן הוא שאול טשרניחובסקי – שנכח במעמד – וחיבר פואמה בשם זה לרגל הקמת מצודת-אוסישקין ג’ (לימים מושב שאר ישוב), אשר בגליל העליון, ב-1940.

אהבהזיכרוןיהי דיומא 6 - דמוגרפיהילדות

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal