הודיה לוי

אורי זוהר

הֵם מְנַשְּׁלִים אוֹתִי מֵעֲרָכַי
דּוֹחֲסִים לְתוֹדַעְתִּי
טִפִּין טִפִּין
מִצְנֶפֶת רֹאשִׁי מְנַסָּה לַהֲדֹף
הֵם רוֹאִים בִּי
קוֹנְכִיַּת שַׁבְּלוּל רֵיקָה
פְּנִימִיּוּתִי הִיא אֶבֶן חֵן
הַמֻּנַּחַת בְּתוֹךְ צִדְפָּה מוּגֶנֶת
בּוֹהֶקֶת
מַבְרִיקָה
אוֹרָהּ זוֹהֵר
אוֹרִי זוֹהֵר
עֵינֵיהֶם צָרָה בִּי
לִבִּי נִצְרַב
“עֲגִיל בָּאֹזֶן זֶה נוֹרְמָלִי
לָלֶכֶת כְּמוֹ יְהוּדִי
לֹא”
האחרמלחמת תרבותתרבות

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal