שירה
סבינה מסג
ארץ החוילה

סבינה מסג

ארץ החוילה

אֵיזוֹ נַחַת הוּא מַרְאֶה “נָוֶה קָטָן שָׁקֵט”
בְּאָרֶץ הַלָּדִינוֹ?
לְיַד הַמַּנְדָּרִינוֹת
וְהָאֲפַרְסְמוֹן
וְהַגֶּרַנְיוּם בָּאֲדָנִית אַחַר אֲדָנִית

 

וְאַמַּת מַיִם
עַל תֶּקֶן פִּישוֹן וְגִיחוֹן

 

הֲמוֹן שִׁירִים נִכְתְּבוּ עָלֶיךָ
נָוֶה נָאֶה, מֻקַּף גַּן עֵדֶן, נָצוּר בַּעֲלִיַּת הַלֵּב
אוֹ בְּפַּרְדֵּס בִּסְפָרַד

 

אֲנִי מְאַלֶּמֶת אֲגֻדָּה
שֶׁל עַנְפֵי רִמּוֹן וְעַנְפֵי זַיִת וְעַנְפֵי שָׁקֵד וְגִבְעוֹלֵי לָבֶנְדֶּר וְרוֹזְמָרִין…
וְעֲנְפִיפֵי יַסְמִין

 

לִקְשֹׁר אֶת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה
לַחֲבִילָה

 

שֶׁאֲנִי שׁוֹלַחַת

 

בְּדֹאַר תְּפִלָּה

 

לְאַרְצִי
הַחֲבוּלָה.

אקופואטיקהמלחמת שמחת תורהעזה

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal