ינקי שפט

בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא עַכְשָׁו אִתּוּר

בְּעָזָר צִבְעוֹנִי שֶׁהֵכִינוּ בַּמּוֹדִיעִין

שֶׁל הָאֻגְדָּה

גַּן שַׁעֲשׁוּעִים מְסֻמָּן בְּמִסְפָּר עִם אַיְקוֹן בָּרוּר

מְיֹעָד לְהַשְׁמָדָה

הַכֹּל הֵם יוֹדְעִים שָׁם בַּמּוֹדִיעִין שֶׁל הָאֻגְדָּה.

גַּם מִנּוּ שָׁם, בַּמִּבְצָעִים שֶׁל הָאֻגְדָּה, אֵיזֶה ג’וֹבְּנִיק שָׁמֵן וּמֵזִיעַ.

רַב סֶרֶן אֶחָד.

לְהוֹצִיא לַפֹּעַל.

בְּזֶה הֵם טוֹבִים הֲרֵי.

הַמִּבְצָעִים שֶׁל הָאֻגְדָּה.

הוּא קְצָת מְהַסֵּס בְּאֵיזֶה צֹמֶת שְׁבִילִים

אָמְרוּ לוֹ “אִתּוּר”

וּפִתְאוֹם הוּא רוֹאֶה אֲנָשִׁים.

אֲנִי מַבִּיט בַּבְּהוֹנוֹת שֶׁלִּי תְּקוּעוֹת בַּחוֹל.

גַּלֵּי מֶלַח עוֹלִים וְחוֹזְרִים.

הָרַב סֶרֶן סוֹגֵר עָלַי. עֲלֵי תְּאֵנָה וּפָלָאפֶלִים וְהַכֹּל וְעָזַר הַמּוֹדִיעִין מְנַצְנֵץ בַּשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ מוֹנָה לִיזָה כָּכָה יָפֶה עָשׂוּ אוֹתוֹ וְהָרַב סֶרֶן שׁוֹלֵחַ אֶחָד לְוַדֵּא שֶׁיֵּשׁ לִי אִשּׁוּר וְאִם כֵּן אָז אוּלַי אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיפֹה מִשְׁפַּחַת כִּי הֵם כְּבָר קְצָת בְּפִגּוּר וּפִתְאוֹם הַשָּׁמֵן מִתְנַעֵר כְּמוֹ מַצְבִּיא הוּא וִדֵּא אֵיפֹה הוּא מְמֻקָּם הוּא מַמְשִׁיךְ כְּבָר יָשָׁר דַּרְכִּי וְהֵם לֹא מִסְתַּכְּלִים כְּבָר אָחוֹרָה לִרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ מִי לֶאֱסֹף

הִנֵּה בָּא הִנֵּה בָּא הִנֵּה בָּא הָרַב סֶרֶן

נוּעַ נוּעַ סוֹף.