בנות שאול

אֲחוֹתִי כְּמוֹתִי מְקַנַּחַת יָדֶיהָ בְּמַגֶּבֶת מְשֻׁבֶּצֶת

וּוַדַּאי הוֹגָה מִדְבָּר בְּרִכְסֵי חָוָואר בָּצֵק שֶׁתָּפַח נוֹשֵׂאת

עֵינַיִם אֶל הָעֶרֶב הַחוֹדֵר בְּעַד כֹּתֶל מִטְבָּח מַסִּיעַ

עֶרֶשׂ תְּאֵנָה בְּלִבְלוּבָהּ מָתַי טָבַלְתְּ בַּיָּם לָאַחֲרוֹנָה

אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי מָתַי בִּקַּרְתְּ אֶת אֲחוֹתֵךְ

אֲנַחְנוּ צוֹחֲקוֹת כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִפְגָּשׁוֹת הִיא עוֹד שׁוֹמֶרֶת נִדָּה

מְנִידָה אֶת רֹאשָׁהּ וּמְגַלְגֶּלֶת אִישׁוֹנֶיהָ בִּרְאוֹתָהּ קַעֲקוּעַ

נוֹסָף שֶׁחָרוּט עַל זְרוֹעוֹתַי שְׂרִיגֵי חוֹחִים

וּכְפֵרוֹת שָׁקֵד עֵינֶיהָ אַתְּ כָּל כָּךְ יָפָה אָחוֹת

וְלֹא הִשְׁגַּחְתִּי יָפְיֵךְ עַד תָּחַם הַשָּׁבִיס בְּפָנַיִךְ נָתַן לְעֵינַיִךְ

גָּוֶן הַגַּלִּים בְּעִתּוֹת שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים וַאֲנִי וּשְׂעָרִי עַל עֵינַי מִן

הָרוּחַ סוֹמֵא אַתְּ צוֹחֶקֶת אֵלַי מַצִּיעָה לְקַלְעוֹ מַחְלָפָה אַמּוֹתַיִךְ

לֵאוֹת מִקִּלּוּף תַּפּוּחִים וּגְזָרִים וְהִנָּךְ יְחֵפָה

וּשְׂפָתֵינוּ נוּגוֹת וְנַחְתֹּם וּפַרְפַּר כֵּהֶה אֵבְרָה חוֹצֶה בֵּינֵינוּ

וְעַד שֶׁיִּכָּנֵס הַלַּיִל אֶתְהֶה מָה הָיָה בְּכָל זֹאת לְצִדִּי

אַלְמְנַת פֹּארוֹת תִּתְכַּנֵּס עֲנָוָה הַצִּפּוֹר וְקָרָאתִי לָהּ

גַּחֶלֶת תִּרְכֹּן אוֹ תִּשְׂחַק לֹא אֵדַע בְּחֶזְיוֹנִי

חָרְבוּ פְּנֵיהֶם הֵן הָאָב וְהָאֵם עַל יָם נִרְחָק

וְהָיָה וְיָשִׂימוּ עַל שְׁתֵּינוּ כְּתֹנֶת פַּסִּים וְלֹא

יַבְחִינוּ מִי בַּקֹּדֶשׁ וְיָשִׂימוּ עַל שְׁתֵּינוּ כְּתֹנֶת

פַּסִּים אֵין סָפֵק גַּם עַל אַחֵינוּ וְאִמֵּנוּ וְאָבִינוּ

וְהָיִינוּ כְּאֶחָד.

היצירה הבאה