רגב אלהרר

בקע

*
יְמֵי מַגֵּפָה וּבָנוּ דּוֹגֵר
הָרֶגַע בּוֹ נִ-נְגַּע
וְנִהְיֶה לְבָשָׂר
אֶחָד.

 

*
מִצְפֵּה אַרְבֵּל וְהַכֹּל צוֹעֵק אָבִיב,
גְּדִילָנִים עוֹבְרִים מִיָּרֹק לְסָגֹל,
מְחוֹל חַרְדָּלִים בָּרוּחַ, הַכִּנֶּרֶת
מְלֵאָה כִּמְעַט עַד הַסּוֹף,
אֲנַחְנוּ כִּמְעַט שָׁם.

 

*
מָצָאנוּ צֵל תַּחַת עֵץ הֶחָרוּב,
הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חוֹלֶה וְאָנוּ מִתְפַּשְּׁטִים
מִקְּלִפּוֹת הַמִּלִּים, מְלַטְּפִים
אֶת עַצְמֵנוּ בְּגַעְגּוּעַ בְּשָׂרִים,
נוֹתְנִים לַבֶּקַע הַסּוּרִי אַפְרִיקָאִי
לַעֲשׂוֹת בָּנוּ אֶת שֶׁלּוֹ.

בריאותקורונהשירת הכתר

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal