בניהו טבילה

אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם. 

רַבִּי נָתָן מִנֶּעמִירוֹב עוֹד מֵעִיף לִי אֶת הַמּוֹחַ. 

הָרֵי”חַ הַטּוֹב מוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל גִּימַטְרִיָּה 

שֶׁעוֹלָה יָפֶה בְּבֶן-יְהוֹיָדָע.

מִינֵי בְּשָׂמִים בְּמוּסַאיוֹף, מְלוּלִים וּמוּרָחִים דַּיָּם בִּידֵי הַוָּתִיקִין 

וּבְחָטְמֵיהֶם, מְזַכִּים אוֹתִי לַעֲמֹד בֵּין הַמְּבָרְכִים וְהַנֶּהֱנִין

אֶלָּא שֶׁהַנִּסָּיוֹן לִתְפֹּס בִּזְנַב הַיֹּפִי הַזֶּה שֶׁנּוֹזֵל מֵחֲצַר הַבּוּכָרִים 

הַיֹּפִי הַזֶּה שֶׁאֵין מָשְׁלוֹ בְּכָל יְרוּשָׁלַיִם

הַיֹּפִי הַזֶּה שֶׁנּוֹזֵל וְנוֹזֵל וַאֲנָשִׁים לֹא נִרְטָבִים

מְנַסֶּה לְאַמֵּן אֶת הָעֵינַיִם לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל הָרֵיחַ הַטּוֹב 

שֶׁבַּחֲצַר הֶקְדֵּשׁ שְׁלֹמֹה מוּסַאיוֹף וַחֲדָרֶיהָ