חן אברישמי

ד’ אמות

2019, גרפיט ועפרונות על מצע נייר, 70*50

 

 

“אומרים שהמקום שבו האדם מתנהג כמו שהוא באמת, זה הבית. באופן אירוני, הכלב היא החיה ש’מקומה הטבעי’ הוא מגורי האדם, בעוד שמטבעו נחשב לחיית בר שמקומה בטבע. גם התנהגותו התבייתה בתוך ארבע אמות שאינן מותאמות לו, לכן התייחסתי והזדהיתי בכאבו האמיתי, הרגעי של הכלב לחופש. לכמיהה למקום שבו ייקרא לו בית אמיתי.
בתקופה בה אנחנו בעצם נמצאים במקום הכי בטוח שלנו, עם האנשים הכי קרובים אלינו, אפשר לגלות דברים שהיו מוסתרים. בתקופה רגילה שבה הבית משמש כמקום מפלט מטרדות היומיום, כרגע נהפך למקום שבו אנו פשוט כלואים, אין לאן לברוח וכל הקליפות האנושיות יורדות. מלבד העובדה שכיום במקום שהאדם יוציא את הכלב מביתו – התהפכו היוצרות והכלב מוציא את בעליו מביתו, אפשר לומר שגם האדם הוא יצור שאוהב טבע ותמיד רוצה לטייל, אבל הבית בשימושו העכשווי נהיה מקום קיצון שמוציא מאיתנו את מה שחשוב באמת. האדם, הוא בעצם יצור חברתי”.

בריאותקורונהקורונה פרדס

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal