שירה
שרה פרבר
הבכי הזה

שרה פרבר

הבכי הזה

אֲנִי צְרִיכָה לִזְכֹּר אֶת הַבְּכִי הַזֶּה

לַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי

כְּשֶׁשֶּׁקֶט עָמֹק יַחְדֹּר אֶל הַבָּתִּים

הַתְּנוּעָה תִּדְרֹשׁ אֶת עַצְמָהּ

וּבְגָדִים מְפֻזָּרִים יֵאָסְפוּ אֶל הַסַּל

תִּיקִים יִפָּרְקוּ לְאָחוֹר

הַמָּחָר יְתַקְתֵּק בְּעָרְפֵּנוּ

כְּמוֹ לֹא הֻטַּל בּוֹ הַסָּפֵק

וְלִקּוּק הַפְּצָעִים יֵלֵךְ וְיִתְכַּנֵּס

אֶל חֲדָרִים נְעוּלִים

אִישׁ אִישׁ בְּבֵיתוֹ אֶל תּוֹךְ הַכָּרִיּוֹת

וְאֶל הַחֹשֶׁךְ

אֶת הַיְּלָדִים מִי יֶאֱסֹף

בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי

צַר הַמָּקוֹם מִלְּהָכִיל

אֶת כָּל הַצַּעַר הַזֶּה.

חרבות ברזליהי דיומא 7 - חרבות ברזל

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal