שירה
שיבת ריזל
הדסיו והדריו

שיבת ריזל

הדסיו והדריו

וּבְהֵאָסֵף מְאוֹרוֹת אֶל חֲשֵׁכָה נְבוֹכָה

אֲנִי קֵפֶל גָּלְמִי בֶּאֱמוּנָה סְבוּכָה.

הֲדַסָּיו וַהֲדָרָיו שְׁכֶם אֶחָד לִסְכָכָה

חֲמָתָם מְדַמְדֶּמֶת אֶל צֵל שִׁכְחָה,

מִדְקֶּרֶת נִמְהֶרֶת מְכֻנֶּפֶת מְדוֹכָה

וְאָנָה תָּחוּג אֲנָחָה רְתוּחָה.

 

 

אחר רציחתן של הדר כהן והדס מלכא לוחמות מג”ב, תשע”ו-תשע”ז (2016-2017), שער שכם, ירושלים

הארץיהודה ושומרוןיהודים ערביםיום הזיכרוןירושלים

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal