שירה
מואיז בן הראש
הפנתרים הלבנים

מואיז בן הראש

הפנתרים הלבנים

 

אַתֶּם שֶׁהֲיִיתֶם פַּנְתֵּרִים

לְבָנִים

בְּאֶרֶץ חָלָב וּדְבַשׁ

הֲפַכְתֶּם לִמְשׁוֹרְרֵי הַדְּמָמָה

בְּעוֹד אַתֶּם בּוֹכִים אֶת הַשְּׁמָמָה

עַד שֶׁבָּאתִי לָתֵת לָכֶם קוֹל חָלוּשׁ

שֶׁנִּשְׁמַע כִּצְעָקָה

 

אֲנִי שֶׁהָיִיתִי עָיֵף מִמַּסָּע עַל פְּנֵי מִדְבָּרִים

יָמִים וְשָׁמַיִם, אֳנִיּוֹת וּמְטוֹסִים וּמוֹנִיּוֹת

הָיִיתִי לָכֶם לְקוֹל וְקוֹלִי בְּקֹשִׁי נִשְׁמַע

וְנַעֲשָׂה.

 

וּשְׂפָתִי יְבֵשָׁה וּלְשׁוֹנִי עֲבֵשָׁה

וּמָה הוֹעִילוּ מִלִּים

מוּל טַנְקִים חוֹטְפִים מִכָּל

הַבָּא לַיָּד

וְנֶעֱלַם.

 

כִּי לֹא לַשָּׁוְא קִוִּינוּ

וְלֹא לְחִנָּם אָהַבְנוּ

עוֹד יְשׁוֹרְרוּ מְשׁוֹרְרֵי

הַמַּבּוּל לָכֶם

וּלְכָל הַדּוֹאֲבִים בְּצִיּוֹן.

 

הארץמחאהמלחמה ושלום

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק