תרצה ירחי מאיר

כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה יַלְדָּה
הִיא גָּרָה בְּמָקוֹם רָחוֹק
עִם חוֹל זָהָב וְיָם עָמֹק
לִפְעָמִים הִיא מְסַפֶּרֶת לִי

שֶׁלֹּא הָיָה פָּשׁוּט תָּמִיד
וְלִפְעָמִים הָיָה מַפְחִיד
אֲבָל הָיָה לָהּ בַּיִת שָׁם
עִם חוֹל זָהָב
וְנוֹף לַיָּם

בְּחוֹל זָהָב גָּדְלוּ צְמָחִים
גִּנּוֹת יָרָק, פֵּרוֹת מְתוּקִים
הַרְבֵּה שִׂמְחָה הָיְתָה בַּחוֹל
אֶפְשָׁר הָיָה גַּם לֶאֱכֹל

יֵשׁ לְאִמָּא שֶׁלִּי מָקוֹם בַּלֵּב
וְלִפְעָמִים הִיא מְסַפֶּרֶת לִי
עַל הָרוּחַ שֶׁבָּאָה מִן הַיָּם
וְסִחְרְרָה עָלִים בְּמָקוֹם שֶׁנֶּעֱלַם

על היוצרת: גדלתי בנצרים עד הפינוי וזכרונות הילדות שלי הולכים איתי. כיום אני אמא לשלשה ילדים שלעולם לא יוכלו לראות היכן גדלתי.

מנסה מהמקום שלי לספר ולהשלים להם את מה שלעולם לא יוכלו לראות ולשתף אותם בזכרונותיי.