שירה
דני אדמסו
לפשוט את הקליפה

דני אדמסו

לפשוט את הקליפה

לִהְיוֹת אָדָם.

בֶּנְאָדָם, חֲסַר קְלִפָּה.

רַק הָאֲנִי פְּנִימִי.

צֶלֶם.

אָדָם בְּלִי שְׁכָבוֹת וְכִסּוּי.

הֶעְתֵּק הָאֱלוֹהִים.

גַּלְעִין.

לִהְיוֹת אָדָם, לְהִתְפַּשֵּׁט מֵהַגּוּף.

לִפְשֹׁט אֶת הַקְּלִפָּה.

לְהָסִיר ת’הַסִּימָן.

הַמְּסַמֵּן.

 

לִהְיוֹת אָדָם,

בְּלִי כֶּתֶם לָבָן, רֶקַע הַשָּׁחֹר. כֶּתֶם שָׁחֹר, רֶקַע לָבָן.

לִהְיוֹת אָדָם.

נְקֻדָּה.

אֲנִי נֶפֶשׁ מוּלֶדֶת.

בְּלִי גּוּף. רַק דְּמוּת הַגּוּף.

נוֹכֵחַ בְּחֶסְרוֹנִי.

צֶלֶם, אָדָם.

לִהְיוֹת אָדָם. עֵירֹם.

הַצֶּבַע שֶׁלִּי, הוּא צֶבַע הַגּוּף.

צֶבַע הָאֱלוֹהִים, צֶבַע הָאָדָם.

צֶלֶם בָּעוֹלָם.

תְּמוּנָה.

אתיופיהמגדרשחור לבן

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal