שירה
רעיה לפיד
מז’יבוז’

רעיה לפיד

מז’יבוז’

אִשָּׁה הָרוֹאָה דָּמִים

לֹא יְכוֹלָה לָגֶשֶׁת

אֶל מִטַּת הַקֶּבֶר הַלְּבָנָה

לְהִשְׁתַּטֵּחַ

לְהִתְמַתֵּחַ

לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים

וְהַשֶּׁלֶג קַל

מִסְתַּחְרֵר בְּמַעְגָּלִים

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הוּא הַבָּטֵרִיָּה שֶׁל הָעוֹלָם

בַּכְּפָר הַבָּצֵק מַחְמִיץ

וְאָז מַצְהִיב

הָאִכָּרָה אָפְתָה

וְיֵשׁ לֶחֶם חַם וְרַךְ וּמְרֻפָּד

הַלֶּחֶם לָבָן וְרֵיחָנִי

וְהַצַּדִּיק מְרַחֵם

גַּם מֵרָחוֹק

אַל תִּתְקָרְבִי

חרדיםפמיניזם ומגדררוחניות

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal