מוריה קור

לֹא חֲבָל
לְבַזְבֵּז עָלַי
אֶת כָּל הַפּוֹרִיּוּת הַזֹּאת?
בֵּיצִיּוֹת מִתְנַפְּצוֹת,
כָּל אַחַת הַיֶּלֶד שֶׁעוֹד לֹא הָיָה לִי.
הַתַּחְבּוֹשׁוֹת לֹא מַצְלִיחוֹת לִסְפֹּג
אֶת כָּל הַיֵּשֻיּוֹת שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְהָבִיא
אֶת הַחֲיִים שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי לָלֶדֶת
אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁלֹּא הִמְצֵאתִי לְהַעֲנִיק
צִירִים שֶׁאֵין בָּהֶם נֶחָמָה
פַּעַם בְּחֹדֶשׁ
אַתָּה רוֹקֵד לִי עַל הַדָּם

כְּאֵבֵי מַחֲזוֹר נוֹעֲדוּ לְאִמָּהוֹת נְשׂוּאוֹת
לֹא לִי
שֶׁדָּם וָדֶמַע מַכְתִּימִים אוֹתִי
בְּכָל שְׁנַיִם בַּחֹדֶשׁ