גיורא פישר

משהו רע

מַשֶּׁהוּ רַע
קָרָה
מַשֶּׁהוּ רַע
קָרַע
הִצִּיב עוֹרֵב עַל גַּג בֵּיתִי
וְהוּא אוֹמֵר
שִׁירָה.

מֵרוֹם

בַּבֹּקֶר
אֲנִי מְנַשֵּׁק אֶת תְּמוּנָתְךָ,
מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתְךָ
כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ.
מֵרִים מִשְׁקוֹלוֹת
הָאוֹר הַכָּבֵד
לְפַלֵּס דֶּרֶךְ
לְעוֹד יוֹם.

לעצמנו

לָמָּה?
מִלְמַלְנוּ לְעַצְמֵנוּ.

לֹא צָעַקְנוּ
לֹא בִּקַּשְׁנוּ
בֵּין כֹּה וָכֹה
אֵין

מִי

זו הארץ

הִיא הִנִּיחָה כַּף יָדָהּ עַל יָדִי
וְאָמְרָה:
אַתָּה לֹא אָשֵׁם
וְאֵין עָלֶיךָ קְלָלָה

זוֹ הָאָרֶץ הַזֹּאת
וְהַנַּחְס.

זה לא החניכיים

חַכִּי שָׁלוֹש שָׁעוֹת וְהַשְׁקִי אוֹתוֹ הַרְבֵּה מַיִם
אָמַר הָרוֹפֵא הַמַּרְדִּים לְאִשְׁתִּי
לְאַחַר נִתּוּחַ הַחֲנִיכַיִם.

כָּךְ תִּתְפּוֹגֵג שְׂמִיכַת הַפּוּךְ
הַנַּרְקוֹטִית.

גַּם לְאַחַר שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת
לֹא הִסְכַּמְתִּי לִשְׁתּוֹת.

שכבות צבע (שיר על שיר ישן)

אמשיך

אֲנִי דַּף לָבָן
וַאֲנִי מַחְלִיט
בְּאֵילוּ צְבָעִים אֶשְׁתַּמֵּשׁ.
גַּם אִם דְּיוֹ יִשָּׁפֵךְ
וְכֶתֶם יָצִיף אֶת סִיבַי
אֶקְפֹּץ אֶגְרוֹפַי
וְאַמְשִׁיךְ לְהַחְלִיט:
אֲנִי דַּף לָבָן

אֲנִי לֹא זוֹכֵר
אִם “אַמְשִׁיךְ” נִכְתַּב מֵעַצְמוֹ
אוֹ שֶׁהִכְתַּבְתִּי אוֹתוֹ לְעַצְמִי,
הֶהָיָה זֶה לְאַחַר יֵאוּשׁ
אוֹ פֶּרֶץ שֶׁל תִּקְוָה?

הַיּוֹם הַדַּף נִרְאֶה
כְּמוֹ צִיּוּר שֶׁל גֶּ’קְסוֹן פּוֹלוֹק:
צְבָעִים שֶׁהוּטְחוּ, נָזְלוּ
נִמְרְחוּ וְכִסּוּ
וְלֹא בָּרוּר אִם מְדֻבָּר בְּקִשְׁקוּשׁ
אוֹ בְּמַשֶּׁהוּ יָפֶה.

וְאוּלַי, צָרִיךְ מָטוֹס
וּמְפַעְנֵחַ תַּצְלוּמֵי אֲוִיר
שֶׁיֹּאמַר לִי:
רְאֵה,

זֶה אַרְמוֹן!

הִנֵּה הַמִּטְבָּח,
הִנֵּה חֲדַר הַשֵּׁנָה
וְכָאן הָיָה
חֲדַר הַיְּלָדִים.

אמרות חכמה

“נהגתי לחפש כוח וביטחון מחוץ לעצמי, אבל הם נמצאים מבפנים”
אנה פרויד

“הליכתנו תהיה נוחה יותר כשעינינו מופנות קדימה, מאשר אם יוסבו לאחור”
ג’רום ק’ ג’רום

“אני לא חושבת על הסבל, אלא על היופי שעוד קיים”
אנה פראנק

“הסערות גורמות לאלונים להעמיק את שורשיהם”
ג’ורג’ הרברט

“אני דף לבן, ואני מחליט באילו צבעים אשתמש”
גיורא פישר

אַל תְּזַיְּנוּ לִי אֶת הַשֶּׂכֶל, בְּיִחוּד אַתָּה, גִּיּוֹרָא.
הַבֵּן שֶׁלְּךָ מֵת
וְאַתָּה אוֹמֵר שִׁירָה?