שירה
בן ציון גולדשטיין
מכתב לראש ישיבה

בן ציון גולדשטיין

מכתב לראש ישיבה

נִעַרְתְּ  לִי בַּחֻלְצָה בְּיָדַיִם גַּסּוֹת

אֵיפֹה הָיִיתָ?!

 

וּבְהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת, בְּמֶרְחַק שֻׁלְחָן פָּשׁוּט עֵץ

 

אַתָּה לֹא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד בַּיְּשִׁיבָה שֶׁלָּנוּ

לְךָ אֶל קִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת מֵהַדּוֹר הַקּוֹדֵם

לְהִתְפַּלֵּל 

(אֲנִי יוֹדֵעַ מָה חָסֵר לְךָ בַּחַיִּים, סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא !)

 

מוּל הַפֶּה הַגָּדוֹל, הָיִיתִי 

בִּלְתִּי מְאֻיָּשׁ,  בֶּחָלָל מִסְדְּרוֹן

אוֹמְרִים שֶׁאַתָּה עַצְמָאִי

צָעַקְתָּ צָעַקְתָּ צָעַקְתָּ (כִּכרוּכְיָא) מָה יֵצֵא מִמְּךָ ?!

(מַגִּישׁ חֲבִילַת טִישְׁיוּ)

 

כְּשֶׁיָּצָאתִי מֵחֲדַר הַיִּחוּד, שָׁאַלְתָּ

מָה קָרָה שֶׁהִתְעַכַּבְתָּ שָׁם הַרְבֵּה זְמַן?!

נְשִׁיקוֹת שֶׁל לִיפְּסְטִיק סָמְקוּ  עַל לֶחֱיִי כַּלָּתִי

עַל צַוָּארִי

 

בִּקְרָבַיִם הֲפוּכוֹת   טְבוּלוֹת צְּעָקוֹת

שׁוֹתְתוֹת    אֲנִי עוֹד כּוֹתֵב 

וְכוֹתֵב

בִּדְיוֹ שָׁפוּךְ

דתחרדיםרב

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק