מִנֶּגֶד לְהַר־הַבַּיִת
א
גַעְגּוּעִים דְּמּוּיֵי יוֹנִים
עָפִים מֵעַל לְצַמֶּרֶת.
יַקִירֵי נַפְשֵׁנוּ הָלְכוּ כַּהֲלֹךְ הַיָּרֵחַ.
לֹא נוּכַל הַחְזֵק בְּאוֹרוֹ
וְהוּא כְמוֹ נִגּוּן.
קְדֻשַּׁת אֲבוֹתַי הַיְּהוּדִים
וְקֹדֶשׁ הַהֵיכָל,
לֹא הָלְכוּ כַהֲלוֹךְ הַיָּרֵחַ
תְּמוּנָתָם נִשֵּׂאת רְשוּמָה בָאֲוִיר,
וְהָאֲדָמָה אוֹחֶזֶת אֶת כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם.
אָנוּ מַחְשִׁים לַקֹּדֶש הַנִּשָֹּא
כְּלוּ הָיִינוּ חֵרְשִׁים וְעִוְרִים.
אֲבָל לִבֵּנוּ קוֹרֵעַ אֶת גְּבוּלָיו.
תְּנוּ־נָא לְיוֹנִים־הַגַּעְגּוּעִים
לְהַשְׁמִיעַ עֶרְגּוֹנֵנוּ בְּהֶמְיָה.
ב
חֶמְדַּת הַגַּעְגּוּעִים
יוֹנַת הַכִּסּוּפִים
הִמְרִיאָה, רָחֲקָה
וַתֵּתַצַּב עַל הָעֵץ –
וְהָעֵץ הוּא מִמִּין הַבְּרוֹשׁ
אֲשֶׁר בְּרַחֲבַת הַר הַבַּיִת.
הַגִּידִי, יוֹנַתִי,
עַל מַה הִצְהִיבָה לִבְנַת־נוֹצוֹתַיִךְ
וּכְנָפַיִךְ כְּעוֹטְיוֹת?
תַּחַת אוֹרָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ
אֶרְאֵה אֶת חִוְרוּר הַדִּמְדּוּמִים
שֶלַּיָרֵחַ.
הַיָּרֵחַ הַנּוּגֶה..
מֵלִיט הַמַּצֵּבוֹת
אֲשֶר בְּהַר הַזֵּיתִים.
יוֹנַת הַמָּשִׁיחַ
מַפִּילָה צֵל בִּפְנֵי הַיָּרֵחַ.
חֲזוֹן תַּעְתּוּעִים.
תְּפִלַּת אַשְׁכָּבָה לַכִּסּוּפִים.
מִי מַחֲנִיק אֶת צַוְּארֵי בַת־הַגְּאֻלָּה?
בְּהַר הַבַּיִת הֵ עָ דְ ר וּ ת …
הַיּוֹנָה בוֹכָה מָר – –
קְטֹן לֵב הַיּוֹנָה
מְפַרְפֵר בְּחָזָהּ לִמוּד־הַמֶּרְחָב.
הַשֶּׁמֶשׁ מִנֶּגֶד לִמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ
דּוֹמְְמָה בָרָמָה –
עַ ד כִּ י יָ ב וֹ א יְ ר וּ שָ לַ יְ מָ ה.
נדפס לראשונה ב ‘סולם’ ניסן תשי”ט — 12.04.1959
היצירה מתפרסמת ב’יהי’ בשיתוף מרכז בגין במסגרת קאנון לאומי חדש, מיזם חשיפה ליצירות אמני התנועה הלאומית לדורותם. אמנים אלה, במסגרת התנועה הרוויזיוניסטית ובמסגרות נוספות, חוללו שיח תרבותי עשיר ומגוון שהודר מהזכרון הלאומי התרבותי ועטרתם כעת חוזרת.
תגובות פייסבוק