ליאת מנור אפשטיין

מקלחת

אִמָּא לַוִּי אוֹתִי לַמִּקְלַחַת 

שָׁם מִתַּחַת 

פְּחָדִים מְטַפְּסִים 

מִפִּתְחֵי הַבִּיּוּב שֶׁל הַנֶּפֶשׁ

תַּחַת אַדְמָתֵנוּ

מְרַצְּחִים 

חוֹטְפֵי יְלָדִים 

כְּלוּאִים בְּמִנְהָרוֹת 

הִנֵּה יְדֵיהֶם נִשְׁלָחוֹת 

הֵם אוֹחֲזִים בְּרַגְלַי הַמַּגִּירוֹת

שַׁמְפּוּ לְלֹא דְּמָעוֹת 

עִם דְּמָעוֹת

חטופים שבוייםחרבות ברזלפוסט טראומה

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal