שירה
עידוא דגן
סוף משמרת

עידוא דגן

סוף משמרת

קַו אָדֹם

צֶבַע אָדֹם

צְלָב אָדֹם

מָגֵן דָּוִיד אָדֹם

טוֹיוֹטָה לְבָנָה

כָּל הַמְּדִינָה

אוֹחֶזֶת בְּיָדִית

דֶּלֶת הַמָּמָ”ד

לַהֲדֹף אֵשׁ רָעָה

הַשָּׁמַיִם מְאַפְשְׁרִים

לַמִּסְגָּדִים

וְלָעוֹרְבִים

לָשֵׂאת דְּרַשְׁתֶּם

אֶל הָרוּחַ הַקְּרִירָה

בֵּין יְצִיאָה

לִנְפִילָה

 

 

זוּג צִפּוֹרִים חוּצָה קַו רָקִיעַ

לְאוֹר שְׁקִיעָה

סוֹגְרִים מִשְׁמֶרֶת אַחֲרוֹנָה

חרבות ברזליהי דיומא 7 - חרבות ברזל

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal