שירה
ניקולא יוזגוף אורבך
על מות אח בשנת תרצ”ח

ניקולא יוזגוף אורבך

על מות אח בשנת תרצ”ח

 

 

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל
לוֹחֵם אֻמָּה עֲשׁוּקַת מוֹלֶדֶת
מִבְּרִיטִים קַל וּמֵעַרְבִים גָּבַר
הֵיאַךְ יִשְׁקֹט עֵת דָּם אֶחָיו נִגַּר.

 

בֵּיתָ”ר, שׂוּרוּ הַלֵּל בַּדָּם וּבַיֶּזַע עַל כִּי
נָקַם שְׁלֹמֹה וְהֵקִים לָנוּ גֶּזַע.

 

יְהוּדִי בֶּן אֶלֶף גָּלוּיוֹת, פּוֹגְרוֹמִים וַחֲרָמוֹת
וָלָד בֵּן כ”ה שֶׁשָּׁב מִנֵּכֶר זָר לְרֶחֶם אֶרֶץ אָבוֹת
סוֹהֲרָיו בְּנֵי זֵד וּבְלִיַּעַל חֲבָשׁוּהוּ בְּעַכּוֹ עַד לִתְלוֹת הַנְּשָׁמָה
פֹּעֲלֵי אָוֶן מְכָרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְלַצְּלוּבִים, אֲבוֹי לַכְּלִמָּה.

 

הוֹ, הָרוּג מַלְכוּת שְׁמָד וְרֶפֶשׁ, אוֹיָה חָלָל מְכוֹרָה מִתְקוֹמֶמֶת:
יָדְעָה הֵיטֵב מוֹלַדְתְּךָ כִּי תָּשׁוּב וְאַף תִּטָּמֵן בֵּינוֹתֶיהָ, עַתָּה
דַּע זֹאת אָח, כִּי בְּדַם גִּבּוֹרֶיהָ תִּרְוֶה חֵרוּתָהּ וְתַאֲרִיךְ שְׁנוֹתֶיהָ.

בית"ריהודים ערביםמחתרותפיגועיםשלמה בן יוסף

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק