שירה
אסתר קמרון
קומי אורי

אסתר קמרון

קומי אורי

 

                                     לנריה זרוג

 

זֶהוּ הַמָּקוֹם מִמְּנוּ הַמָּקוֹם

נִשְׁקָף, בּוֹ הוּא מֻחֲזָק, בּוֹ הוּא נָעוּץ –

יִשּׁוּב זָעִיר עַל גִּבְעָה שׁוֹמֵמָה בְּשֹׁמְרוֹן

שָׁם מִתְחַזֶּקֶת אֱמוּנַת חָלוּץ

 

מוּל הַהֶרֶס שְׁחוֹר-הַמַּדִּים עָלֶיהָ נִשְׁלָח

מִן הַתֹּהוּ, מִקַּדַּחַת עוֹלָמִית

בָּהּ נִדְבַּק הַשַּׁלִּיט, בָּהּ נִשְׁלָט הָאָח

הַבָּא עָלֶיהָ בְּדַחְפּוֹר וּמַשָּׂאִית,

 

זֶהוּ הַגַּרְעִין הַיָּרֹק עָדִין,

הָעַזִּיז, בְּתוֹךְ הָעֲטִיפוֹת הָרָפוֹת,

זֶהוּ הַלֵּב הַמִּתְעַקֵּשׁ וּפוֹעֵם,

 

זֶהוּ הָרָצוֹן לַיֵּשׁ מֵאַיִן.

לוּ לַגַּפַּיִם עוֹד יַזְרִים תְּרוּפוֹת

וְאֵל הַמּוֹחַ – אֵלֶיךָ, יְרוּשְׁלֵם.

הארץהתנתקותיהודה ושומרוןקומי אורי

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal