נפתלי ק'

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁלּוֹמְדִים
שִׁיר הַשִּׁירִים רַק עִם רַשִׁ”י,
כְּאִלּוּ מָשָׁל הָיָה.
וְאֵיךְ בְּלִי הַמֻּרְגָּשׁ יַבְחִין
הָעֲבוֹדָה הָאֱ־לֹהִית?

וְיֵשׁ חוֹשְׁבִים
שֶׁאֹהֲבִים
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מָשָׁל הָיְתָה:
אוֹמְרִים־יֶשְׁנָהּ־אֶרֶץ
וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת.

וְאוּלַי גַּם
הַקֶּרַע בַּחֻלְצָה
מָשָׁל,
וְהַדְּמָעוֹת
מָשָׁל הָיוּ,
וּבָתֵּי קָדְשֵׁנוּ הָיוּ לִשְׂרֵפַת אֵשׁ –
גַּם הֵם מָשָׁל?

כְּאִלּוּ קֶרַע שֶׁבַּלֵּב
פָּחוֹת
מִקֶּרַע בַּנְּיָר.

מתוך האסופה “חבלי מולדת” בהוצאת ישיבת מצפה יריחו התשס”ה