יאיר טיקטין

רסיס

שָׁנִים קָרָאתִי שִׁיר הַשִּׁירִים

בְּכַוָּנָה וּבְרֶטֶט

מְחַכֶּה לְהָבִין מַהִי אַהֲבַת נַפְשִׁי

מַהִי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ

עַד שֶׁהֵפִיחַ הַיּוֹם,

בָאוּ הַצְּלָלִים

 

אָז, כְּשֶׁלִּטַּפְתִּי אֶת רֹאשְׁךָ

הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁרֹאשְׁךָ נִמְלָא  טַל

שֶׁל זֵעָה חַמָּה וּדְבִיקָה

כָּל הַלַּיְלָה יָרְדוּ מַלְאָכִים

וְשֵׁדִים בְּסֻלַּם הַחֲלוֹמוֹת

בֶּטֶן מְלֵאָה קָלִיעַ מִתְהַפֶּכֶת

כְּלַהַט הַחֶרֶב

מַחֲרִיבָה

וּבוֹנֶה, מַחֲרִיבָה

רְסִיסֵי חֲלוֹמוֹת

מִתְעַרְבְּבִים בִּרְסִיסֵי רִמּוֹן

עִם שָׁחַר

כְּשֶׁמִּשֵּׁב רוּחַ דַּק נִכְנָס מֵהַחַלּוֹן שֶׁהַשְׁאָרַת פָּתוּחַ

הֵבַנְתִּי טַעְמָם שֶׁל רְסִיסֵי לַיְלָה.

פוסט טראומהצה"ל

היצירה הבאה

שירה

*

מרב קינן

שירה

*

מרב קינן

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal