שירה
צור ארליך
שנות חייה

צור ארליך

שנות חייה

שְׁנוֹת חַיֶּיהָ: אָצָ”ג.

צַ”ג שְׁלֵמוֹת,

וְעוֹד א’ חָסֵר שְׁבוּעַיִם.

קְוֻצּוֹתֶיהָ אֵשׁ, תַּלְתַּלּוֹת שְׁחֹרוֹת.

קָדְקֳדָהּ בַּזָּהָב.

קוֹל וָעַיִן.

 

שְׁנוֹת חַיֶּיהָ: צַ”ד,

וְרַק חָסְרוּ-הָלְכוּ יְמֵי הַחֲנֻכָּה.

תָּמִיד בַּצַּד. תָּמִיד לִנְקֹט, וְלוּ בִּמְחִיר,

וְלוּ בִּמְחִיר הַכֹּל.

תָּמִיד בְּצַד נָכוֹן.

תָּמִיד נְכוֹנָה.

 

שְׁנוֹת חַיֶּיהָ לֶחִי וּתְחִיָּה.

לְחִימָה לַחַי. חִלּוּי תְּחִנָּה.

גְּאֻלָּה וּכְהֻנָּה

וּלְבִיאָה.

 

תְּכֵלֶת שָׁנֶיהָ

מַלְכוּת עַקְשָׁנִית.

 

שְׁנוֹת חַיֶּיהָ

שָׁנִי.

 

 

 

גאולה כהן, ח’ בטבת תרפ”ו – כ”א בכסלו תש”ף

אורי צביגאולה כהןהאישי הוא הפוליטימחתרות

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal