שיבה
בָּעֵמֶק הַזֶּה
הַזִּכָּרוֹן עָצַר מִלֶּכֶת
בְּכָל פִּנָּה, שִׁבְרֵי אֲבָנִים
מְיַלְּלִים גַּעְגּוּעַ
וְלִי
זֶה לֹא כּוֹאֵב בִּכְלָל
לֹא כּוֹאֵב בִּכְלָל
לֹא כּוֹאֵב בִּכְלָל
רַק הַשְּׁקִיעָה הַסְּגֻלָּה הַזּוֹ
שֶׁמִּישֶׁהוּ יְכַבֶּה אֶת הַשְּׁקִיעָה הַסְּגֻלָּה הַזּוֹ
לְמַעַן הַשֵּׁם
שֶׁמִּישֶׁהוּ
יְכַבֶּה
אֶת הַשְּׁקִיעָה
הַזּוֹ
כְּבָר
קוֹלֶפֶת עַצְמִי לַדַּעַת
הוֹלֶכֶת אֶל הָאֵשׁ
לְהִוָּלֵד
אוֹ לְהִגָּמֵר
כְּשֶׁיָּד זָרָה
תֶּאֱסֹף אֶת זִכְרוֹנוֹתַי
בְּרַחֲמִים
לֹא אֶהְיֶה כָּאן
עוֹד
(שאנור, 2015)
תגובות פייסבוק