שיר ראש פינה
לשלמה בן יוסף, 1938
בֵּין סְלָעֶיהָ בַּגָּלִיל,
חֲבוּיָה בְּחֵיק הָהָר,
מִשְׁתַּקֶּפֶת בַּכִּנֶּרֶת
עֵין רֹאשׁ-פִּנָּה – תֵּל נִסְתָּר.
מַה יָּפִית רֹאשׁ פִּנָּתִי,
כֶּתֶר רֹאשׁ שֶׁלִּי,
אֵרַשְׂתִּיךְ בְּדָם וָסֵבֶל
לִי, לִי, לִי.
שְׁבִיל סוֹלַל עֲלֵי מוֹרָד,
שְׁבִיל חָדָשׁ בֵּין אַבְנֵי כֵּף,
אַלּוֹנִים פּוֹרְשִׂים צַמֶּרֶת,
דֹּם שָׁרִים לְבֶן-יוֹסֵף.
בֵּין הַבֶּקַע וְהַשִּׂיא
קֶבֶר-עַד חֻצַּב,
אַלּוֹנִים נָדִים בְּאֵבֶל:
שְׁכַב, שְׁכַב, שְׁכַב, שְׁכַב.
וּבַלַּיְלָה עִם חֲצוֹת
קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִרְעַד:
“אֵין כּוֹבְשִׁים אֶת רֹאשׁ הַסֶּלַע –
אִם אֵין קֶבֶר בַּמּוֹרָד!”
וּבַדְּמִי לְאוֹר כּוֹכָב
הֶרָה גְּדוּד מַעְפִּיל
וְכָל שַׁעַל – אֶנְקַת נֵבֶל:
צְלִיל, צְלִיל, צְלִיל…
לשלמה בן יוסף, פרסום מחודש של יצירות לאומיות נשכחות, מיזם משותף למרכז בגין ובית אורי צבי, ירושלים
תגובות פייסבוק