שירה
אלחי סלומון
תום תקופת ההתנחלות

אלחי סלומון

תום תקופת ההתנחלות

 

הַצּוֹבְאִים עַל הַמְּדִינִיּוּת

יִתְפְּסוּ אוֹתָנוּ הֲרָרִיִּים.

לְשׁוֹנֵנוּ צְבוּטָה,

חֲבוּטוֹת יְרֵכֵינוּ הַפְּנִימִיּוֹת

מִמַּכּוֹת הָאָרֶץ הַזֹּאת,

וְאֵינֶנּוּ בָּאִים בְּמִנְיָן שֶׁאַתֶּם מוֹנִים.

 

אָנוּ יְהוּדִים, מְעַט מַעֲרָבִיִּים.

יְהוּדִים וַאֲפִלּוּ יְהוּדִים מְתֻקָּנִים.

אָנוּ מְעַט, וְאַף יוֹתֵר מִמְּעַט, עֲרָבִים. כֵּן.

עִבְרִיִּים.

יִשְׂרָאֵל.

מַלְכוּת.

אָנוּ human sapiens

אָנוּ

הָאָדָם הַזֶּה

עַכְשָׁו

עַל הַגְּבָעוֹת שֶׁלּוֹ,

סָמוּךְ אֵצֶל כַּחְלִיל הַשַּׁחַר,

פָּנָיו הַשְּׁטוּפוֹת

מְזַמְּנוֹת לוֹ אֶת הַהֶלֶם שֶׁלּוֹ

הארץיהודים ערביםפיגוע

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal