לָאו כָּל אֶחָד וְאֶחָד רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ,
אֶלָּא הַנֶּפֶשׁ עוֹלָה אֶל הַמֶּלֶךְ
וְלֹא נִשְׁאָר אָז עִם הַגּוּף, רַק רְשִׁימָה אַחַת,
שֶׁהִיא מִדַּת הַחַיִּים שֶׁל הַלֵּב.
(זוהר, לך לך, פג.)
*
אֲנִי עוֹרֶכֶת רְשִׁימוֹת אֲרֻכּוֹת
בְּלִבִּי
כָּל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ עָלַי בַּחֹשֶׁךְ
כָּל הָרְגָעִים הָרְחוֹקִים
מִן הַמֶּלֶךְ.
כַּמָּה בִּקַּשְׁתִּי אָז לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו
וְלֹא יָדַעְתִּי: רַק בַּלַּיְלָה. רַק בַּלַּיְלָה
אֶפְשָׁר לָלֶכֶת אֵלָיו.
אֶפְשָׁר
לֹא נִשְׁאַרְתִּי עִם הַגּוּף מֵעוֹלָם
הָרוּחַ. הַטֶּבַע.
לֹא הֶאֱמַנְתִּי לַלֵּב שֶׁיִּשָּׂא אוֹתִי
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל שֶׁבַע
נִמְלַטְתִּי לְמַעְלָה הַרְחֵק
מִשְּׁאֵרִית הַחַיִּים.
וְלֹא יָדַעְתִּי: לְכָל דָּבָר מִדָּה.
(גַּם קֵץ לַחֹשֶׁךְ בָּא.
גַּם נַפְשִׁי בַּנְּבִיאִים
גַּם אֲנִי בֵּין הַחַיִּים
וְלֹא אֵדַע).
תגובות פייסבוק