אלחי סלומון

הסדרה

 

כֻּלָּנוּ מְבִינִים אֵיזוֹ הַסְדָּרָה צְרִיכָה לִהְיוֹת שָׁם,
נָכוֹן?
הַסְדָּרָה כְּסִדְרָהּסִדְרַתתְּקִי
פוֹת
הֲכִי יָפוֹת
בָּעִיר
הַחֲרֵבָה
שֶׁתַּעֲלֶה עָשָׁן וְזֻהֲמָה וָצַעַר
כְּמִנְהַג גֻּבְרִין יְהוּדָאִין.
כֻּלָּנוּ מְבִינִים
אֵיזוֹ הַסְדָּרָה צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּאן
אֱמֶת?מֵתוְעוֹדמֵת
וְכָלהַמִּתַּמֵּם
וְאֵינוֹ קוֹלֵט
שֶׁיָּבוֹא לַצָּפוֹן, אֲנַחְנוּ כָּאן, הַחֶבְרֶ’ה
יוֹשְׁבִים עַל שְׂפַת הַסִּיר
וּבִבְּרִיטוֹס הַצְּפוֹנִית, בֵּירוּת, בְּאֵרוֹת, בְּאֵרוֹתַיִּים
מְשַׁגְּרִים עַד שַׁעֲרַיִם וְגַם הָפַךְ בִּלּוּי שֶׁל צָהֳרַיִם
מִי מַעֲלֶה רִאשׁוֹן לַטִּקְטוֹק
בִּנְיָנִים קוֹרְסִים בְּהַנְדָּסָה כִירוּרְגִּית. קְטָעִים.
הָרֹאשׁ שֶׁלָּנוּ אוֹמֵר: עֲשֵׂה לָהֶם חֻרְבָּן. לֹא רֹאשׁ הָעִיר שֶׁל מַעֲלוֹת
תַּרְשִׁיחָא
אֶלָּא נַהֲרִיָּה. לָמָּה אָמַר חֻרְבָּן
נְצִיג הָעָם הַנֶּהֶנְתָן
אֶתְמוֹל הָיִיתִי שָׁם
בִּירָה, עוֹד קַנְקַן –
אֲבָל הָרְחוֹבוֹת רֵיקִים, קָרוֹב
אֲבָל הַלְּבָבוֹת תְּמֵהִים, קָרוֹב
אֲבָל הַיְּלָדִים כְּבָר לֹא בּוֹכִים, קָרוֹב. הַחֲרָדוֹת?לָרֹב
זֶה רַק אֶצְלִי
אֶצְלֵךְ וְאֶצְלֶךָ
הִגִּיעַ זְמַן מַהְפֵּכָה
וּבְלִבְּךָ
שִׁיעִי, בֶּן שִׁפְכָה
תָּבוֹא גַּם חֶרֶב.
חרבות ברזללבנוןמלחמה ושלום

היצירה הבאה

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal