י"ז אב התשס"ה
בַּכְּנִיסָה לָעִיר יָרְדוּ מֵהָאוֹטוֹבּוּסִים וְהַכְּבִישִׁים בָּעֲרוּ בְּכָתֹם
יַלְדֵי הַבִּירָה רָצוּ לְצִדֵּי הַדֶּרֶךְ לְלַוּוֹת אֶת נְסִיכֵי הַמַּלְכוּת מְרִיעִים וְקוֹרְאִים, "גְּבוּרָה! גְּבוּרָה!"
קִבַּלְנוּ אֶת פְּנֵיהֶם, כְּמוֹ אָז בַּעֲלִיּוֹת לָהָר, לַבַּיִת.
רָקַדְנוּ אִתָּם עַד לַחוֹמָה מְחֻסְּרֵי יִשּׁוּב וּבַיִת, וְחָצֵר וַחֲמָמָה
גְּדוֹלֵי רוּחַ וּנְשָׁמָה.
יַחַד אֶת הַיְּרִידוֹת וְהָעֲלִיּוֹת עָשִׂינוּ, וְהָעִיר מָלְאָה וְעָלְתָה עַל כֹּל גְּדוֹתֶיהָ. הָרְחוֹבוֹת נִדְלְקוּ כָּאֲבוּקָה.
פורסם באסופה "קדיש קטיף", התשס"ה
Yehee — Political Poetic Journal
תגובות פייסבוק