מיידיש: צור ארליך
כִּי רָצָה מִבַּעַד שַׁעַר לְהַבְרִיחַ פֶּרַח זִיו, הַשָּׁכֵן שֶׁלִּי בְּשֶׁבַע הַצְלָפוֹת שֶׁל שׁוֹט נִרְצַע. מָה יָקְרָה לוֹ אַף כָּרֶגַע זֹאת כְּחַלְחֶלֶת הָאָבִיב: הוּא נוֹשֵׂא אֶת הַמַּזְכֶּרֶת לִבְלִי שֶׁמֶץ חֲרָטָה. פֶּרַח לוֹ: כּוֹתֶרֶת כַּחַל מַקִּיפָה אִישׁוֹן מַזְהִיב בָּאָבִיב נוֹשֵׁם בְּשָׂרוֹ – הֵן כָּךְ מַמָּשׁ רָצָה.
גטו וילנה, 29.5.1943
המקור ביידיש:
אַ בלימל
פֿאַרן וועלן דורכטראָגן אַ בלימל דורכן טויער האָט מיַין שכן זיבן שמיץ באַצאָלט. ווי טיַיער איז פֿאַר אים אצינד דער פֿרילינגל דער בלויער, – דאָס בלימל מיטן שוואַרצאַפּל פֿון גאָלד! מיין שכן טראָגט זיין אָנדענק אָן באדויער: דער פֿרילניג אָטעמט אין זיין לייב – ער האָט אַזוי געוואָלט…
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
Yehee — Political Poetic Journal
תגובות פייסבוק