משורר

דני אדמסו

אודות

דני הוא יזם חברתי ויזם בתחום התרבות, פובליציסט ואבא לילדים חומים. בעבר ניהול את ארגון הל”ה-הורים למען החינוך ואת ארגון השדולה הישראלי, ‘אגודת יהודי אתיופיה’. סטודנט לתואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן. הצעת מחקרו: “שְּחוֹרוּת בישראל-יהודי אתיופיה ותפיסת השָׁחוֹר בהיסטוריה בהיסטוריוגרפיה ובתרבות הציונית” זיכתה אותו לאחרונה במלגת נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית לדוקטורנטים מצטיינים לשנת 2018 (תשע”ט). דני הוא גם משורר פוליטי, רוב שיריו עדיין שוכבים במגירה :).

שירה

בכוח הרוח – זיכרונות

דני אדמסו

 

ליום ירושלים, יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. לזכרה של פטג אדמסו, דודתי היקרה אשר נותרה ונקברה בחופזה בארץ לא לה.

 

 

א.
הֵם הוֹלְכִים, הוֹלְכִים. הוֹלְכִים, כְּמוֹ מַרְיוֹנֵטוֹת. לֹא יָמִינָה, שְׂמֹאלָה אוֹ יָשָׁר. צָפוֹנָה.

 

ב.
הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים, צוֹעֲדִים בְּאַחְוַת מְחוֹזוֹת, כְּפָרִים וּמִשְׁפָּחוֹת. לֹא בַּיָּמִים. בַּלֵּילוֹת. טוֹעֲמִים מְעַט, נִזּוֹנִים רוּחַ.

 

ג.
הוֹלְכִים, נָעִים. הַמִּדְבָּר לֹא נִגְמַר כָּךְ גַּם הָרוּחַ. דּוֹחֲפִים מֵאָחוֹר נִמְשָׁכִים הָלְאָה, יַחַד וּלְחוּד, הָאֶחָד לְמַעַן הָאַחַת.

 

ד.
בְּעִקְבוֹת רוּחַ. מֻכְרָחִים לְהַמְשִׁיךְ. צוֹעֲדִים צִיּוֹנָה, יְרוּסְלִימָה, הַיַּעַד מְחַכֶּה. יַרְכְּתֵי צָפוֹן בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ. נֶאֱחָזִים רוּחַ.

 

ה.
הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים, עַד שֶׁכָּלוּ הַמַּיִם, תַּם הַמַּאֲכָל. לֹא הַמִּדְבָּר, הָאֲדָמָה הַלּוֹהֶטֶת. נְחוּשִׁים לְהַגִּיעַ יָרוּ-שָׁלֵם, עוֹד כֹּחַ, נֶאֱסַף מִן הָרוּחַ.

 

ו.
הוֹלְכִים וּמִתְמַעֲטִים. חִזָּיוֹן, וְאוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה. חוֹלוֹת וְעוֹד מִדְבַּר שֶׁלֹּא נִגְמַר. בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ עֲרֵמוֹת אֲבָנִים. נָשִׁים וַאֲנָשִׁים בִּמְנוּחָה, תַּחֲנָה קְבוּעָה, חַיִּים, חַסְרֵי רוּחַ.

 

ז.
הַנּוֹתָרִים עֲיֵפִים, בְּקֹשִׁי צוֹעֲדִים. כָּעֵת תּוֹרָם לָנוּחַ, לַעֲרֹם אֲבָנִים. מִתְמַעֲטִים, הָאֲנָשִׁים כְּמוֹ אֲבָנִים. חוֹלוֹת, זוֹחֲלִים, חַיּוֹת יֵשׁ בְּשֶׁפַע. חֶלְקָם הִגִּיעוּ, שְׁאֵרִיּוֹת אָדָם, בְּקֹשִׁי גּוּף, רַק הָרוּחַ.

 

ח.
עוֹצְרִים. סוּדָאן, אֲדָמָה פְּצוּעָה סוֹפַחַת אֶת הַהוֹלְכִים, הַמַּחֲנֶה מָוֶת. הוֹרִים מְאֻפָּקִים, לֵדוֹת שְׁקֵטוֹת בְּצִדֵּי דְּרָכִים. הָרוּחַ נוֹשֶׁפֶת. הַיּוֹם אוֹ מָחָר. מַמְתִּינִים לְבוֹא הַיּוֹם. הֵיכָן הַצִּפּוֹר? הַאַסְתֵּרָּי, הַחֲסִידָה. סִימָן, לְ”כַּנְפֵי נְשָׁרִים”. הַהַבְטָחָה.

 

ט.
בָּאָה הָעֵת. עַכְשָׁו עוֹלִים, בַּתּוֹר, לָרֶגַע הַמְּיֻחָל, לָלֶכֶת כְּבָר. הוֹרָאָה מִגָּבוֹהַּ, לֹא לַעֲקֹף. אֲבָל הַיֶּלֶד פּוֹסֵעַ כְּבָר לִפְנֵי הָאֵם. זֶהוּ קַיִץ עִם גֶּשֶׁם אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מַשַּׁב רוּחַ, רַק מַלְקוֹחַ.

 

י.
עֲיֵפוּת. הָאָב נִרְדָּם טֶרֶם הַיַּלְדָּה. אֵם, נִגְרֶרֶת אַחֲרֵי הָאָב. שֶׁקֶט עַכְשָׁו. יְשֵׁנִים. לִמְנוּחַת עוֹלָמִים.

 

יא.
חַם בַּמַּחֲנֶה. עוֹבֵר יוֹם, שָׁבוּעַ, חֹדֶשׁ וְשָׁנָה. בְּהַמְתָּנָה, הָעֵצִים מְצִלִּים עַל יְלָדִים. הַהוֹרִים אֵינָם. מַבִּיטִים מַעְלָה לְחַפֵּשׂ סִימָן. צִפּוֹר הַבַּרְזֶל בְּדַרְכָּהּ לְיַעַד אַחֵר, אוּלַי תְּחַזֵּר עוֹד אַחֲרֵינוּ, בְּכוֹחַ הָרוּחַ.

 

יב.
רַבִּים הָלְכוּ וְחֶלְקָם מַמְתִּינִים. הָעֵינַיִם נְשׂוּאוֹת מַעְלָה. הִנֵּה, צִפּוֹר קְטַנָּה, אוּלַי שֶׁלָּנוּ. שַׁלְדָּג בַּמִּדְבָּר, צִפּוֹר דְּרוֹר גְּדוֹלָה. יְלָדִים, מָטוֹס עִם כֶּרֶס מְלֵאָה. זְקֵנִים, הוֹרִים, שְׁאֵרִיּוֹת אָדָם, הַכֹּל נִבְלָעִים אֶל קִרְבָּהּ. נִזְרָקִים פְּנִימָה בְּרוּחַ גְּדוֹלָה.

 

יג.
בָּא הָרֶגַע, הַכֹּל מְרַחֲפִים, דּוֹאִים בָּאֲוִיר. יְלָדִים תְּמֵהִים שׁוֹאֲלִים מָה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

 

יָד.
מַבָּט חָטוּף מִלְּמַעְלָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה. נִפְרָדִים מֵעֲרֵמוֹת הָאֲבָנִים, מֵהַמִּשְׁפָּחָה, הָאֲנָשִׁים. עָפִים בַּחֲשֵׁכָה, בְּתוֹךְ צִפּוֹר גְּדוֹלָה בֵּין עֲנָנִים, רוּחַ, אֲוִיר פְּסָגוֹת. טָסִים וּמְהַרְהֲרִים. כַּמָּה צוּרוֹת כַּמָּה כֹּחַ לָרוּחַ.

 

טו.
שָׁלוֹם יְרֶסְלָם. הִנֵּה אֲנַחְנוּ, כַּמָּה מֵאִתָּנוּ. הִנֵּה, בָּאנוּ לֹא לָנוּחַ, לָלוּן, אֶלָּא לִבְנוֹת, לְהִבָּנוֹת וְלִחְיוֹת.

 

טז.
שָׁלוֹם לְךָ יְרֶסֶּלֶם, צִיּוֹן, הַלֹּא תִּשְׁאֲלִי לְשָׁלוֹם אֲסִירַיִךְ? הִנְנוּ כָּאן, כִּנּוֹר לְשִׁירַיִךְ. בְּעָמְדֵנוּ עֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ, חָלַמְנוּ אוֹדוֹתֶיךָ אַלְפֵי דּוֹרוֹת. לִחְיוֹת לִרְאוֹת אֶת זִיו פָּנָיִךְ.

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal