אָדָם קָם לְאַחֲרִית הַיָּמִים וּנְבוּאוֹת הַנֶּחָמָה אֵינָן הַחַמְסִין הַגָּדוֹל נִשְׁבַּר וְיוֹרְדִים גִּשְׁמֵי מִלְחָמָה
קָם אָדָם וְרָץ עִם יְלָדָיו בַּמַּדְרֵגוֹת לְמֶרְחָב לֹא מוּגָן וּמַמְתִּין לַמָּוֶת שֶׁיִּפְסַח
אַחֲרִית הַיָּמִים הִגִּיעָה!
הַשָּׁבוּעוֹת חוֹלְפִים וְהַיָּמִים נוֹרָאִים וְהָאָדָם עָיֵף מִכְּדֵי לְשַׁנּוֹת מִתְפַּלֵּל שֶׁתַּעֲבֹר מִן הָאָרֶץ מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן וּבוֹחֵר בָּהּ מְבַקֵּשׁ מְחִילָה וּמִתְפַּלֵּל עִם עֲבַרְיָנִים
מֵפֵר נְדָרָיו לְמַפְרֵעַ
אַחֲרִית הַיָּמִים וְהָאָדָם לֹא קָם הוּא מֻטָּל בְּעַזָּה לְלֹא רוּחַ חַיִּים הַנְּחָלִים הוֹלְכִים לְאוֹתוֹ הַיָּם וְהַיָּם מָלֵא דָּם וְכָחֹל כְּבֶעָבָר
הַנֶּפֶשׁ שְׁקוּפָה
כְּמוֹ זְכוּכִית דְּקִיקָה
אֶלֶף הַמָּגֵן הִיא לְאָדָם
מִקְלָט שֶׁל בְּדֹלַח
סֶדֶק דַּק מִן הַדַּק
וְנִפְגַּם מַרְאֶה הַזְּכוּכִית
עוֹלִים הַסְּדָקִים
כְּמוֹ וְרִידִים לְבָנִים
וּכְמוֹ נִימִים דְּקִיקִים
מַפְשִׁיטִים מִן הַשְּׁקִיפוּת
וּמְגַלִּים אֶת הָאָדָם
עֵירֹם נֶפֶשׁ
עוֹשֶׂה לָהּ הַנֶּפֶשׁ הַשְּׁבוּרָה
חֲגוֹרוֹת שֶׁל שְׁפִיּוּת
נִמְלֶטֶת בְּתוֹךְ הַגַּן וּמְכַסֶּה אֶת מַעֲרֻמֶּיהָ
אוֹחֶזֶת בְּעֵץ הַחַיִּים
אוּלַי שָׁם
עֲדַיִן אָסוּר בָּה לָגַעַת.
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
Yehee — Political Poetic Journal
תגובות פייסבוק