יוחאי שלום חדד -

שירה

חנוכייה טרויאנית

יוחאי שלום חדד

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת קְצִינֵי הַצָּבָא הַטְּרוֹיָאנִי מַדּוּעַ טְרוֹיָה נָפְלָה

הֵם עֲדַיִן צְמוּדִים לְהַעֲרָכוֹת אָמָ”ן, מְכוּרִים לְ8200

לִידִיעָה וַדָּאִית עַל סוּס עֵץ שֶׁיֻּשְׁאַר בְּחוֹף זָהֹב

וְלוֹחֲמִים בְּבִטְנוֹ שֶׁיָּגִיחוּ עִם עֶרֶב

הֵם אַנְשֵׁי צָבָא,

הֵם לֹא יְכוֹלִים לְהָבִין שֶׁסּוּס הָעֵץ הָיָה רַק מָשָׁל.

הַנִּמְשָׁל אָפֵל מִמֶּנּוּ

בָּאִילְיָאדָה לֹא סֻפַּר עַל תַּכְסִיס שֶׁצָּלַח, זֶה סִפּוּר מְאֻחָר

מוֹפִיעַ בְּאוֹדִיסֵאָה וּבְאַינֵיאַס כְּצִדּוּק לַמְּצִיאוּת שֶׁקָּרְסָה

סּוּס הָעֵץ הֻשְׁאַר עַל הַחוֹף, לֹא נָגוּעַ

אֲבָל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת-

״הַמִּלְחָמָה תַּמָּה״, ״חוֹמָה גְּדוֹלָה תָּגֵן״,

״לְהַפְקִיר אֶת הָעִיר לְתַנִּין הַכַּלְכָּלָה הַחָפְשִׁית הָעִוֵּר״-

הִתְגַּנְּבוּ לְתוֹכְכֵי הָעִיר

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת שַׁלִּיטֵי טְרוֹיָה מַדּוּעַ טְרוֹיָה נָפְלָה

הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁנְּבוּאוֹת זֶה פוֹלְקְלוֹר דָּתִי

שֶׁאֶפְשָׁר לְתַרְגֵּם בְּקַלְפִּי

שֶׁמַּחֲשָׁבוֹת הַחֲרָדָה וְהַדִּכָּאוֹן

עַל בֵּן שֶׁנּוֹלַד וּמַחֲרִיב אֶת עִירוֹ הֵן לֹא נְבוּאָה

רק בְּעָיוֹת פְּסִיכוֹלוֹגִיּוֹת שֶׁדּוֹרְשׁוֹת הַתְוָיָה תְּרוּפָתִית

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת יַזָּמֵי הַהַיְטֵק הַטְּרוֹיָאנִי מַדּוּעַ טְרוֹיָה נָפְלָה

הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁנְבוּאָה הִיא הֶרְמֵז סִפְרוּתִי

אֵיךְ קָרָאנוּ לִחִּפּוּשׂ שְׂדֵה הַגַּז הָעִבְרִי “יָם תֶּטִיס”?

וְאֵיךְ לֹא קָרָאנוּ לְפּוֹלִיאָמוֹרְיָה בִּשְׁמָהּ?

“הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ

וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר – הַיָּשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד?

הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא!”

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת קְצִינֵי סְדוֹם, אוֹ אֶת עַם עֲמֹרָה

אֵיךְ טְרוֹיָה נָפְלָה,

טְרוֹיָה הָיְתָה רַק מָשָׁל,

הַנִּמְשָׁל אָפֵל מִמֶּנָּה

הַאֲזִינוּ

לצפייה ביצירה

שירה

נכתב בקבוצת הוואטספ המשפחתית

יוחאי שלום חדד

כָּאן בַּמָּמָ”ד הַשָּׂרוּף הַזֶּה
אֲנִי חַוָּה עִם הֶבֶל בְּנִי
אִם תִּרְאוּ אֶת בְּכוֹרִי קַיִן בֶּן אָדָם
אִמְרוּ לוֹ שֶׁ
נָקָם
אַחַת
מִשְּׁתֵּי עֵינַי

לצפייה ביצירה

שירה

סוכת עורו

יוחאי שלום חדד

דרום אפריקה. העיירה הרמנוס. טיילת לתצפית לוויתנים, על יד אנדרטת הזיכרון ללוחמי כוחות הביטחון הדרום אפריקאים שנהרגו במלחמות הגבול עם אנגולה בסוף שנות השבעים.

הָאַפַּרְטְהַיְד הוֹלִיד אֲנָשִׁים בְּרִיאִים בְּנַפְשָׁם
גְּבָרִים שְׁזוּפִים שֶׁלֹּא פָּחֲדוּ מִדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה
נָשִׁים גְּבוֹהוֹת שֶׁהִבִּיטוּ אֶל הַנֶּצַח
וּבֵינְתַיִם שִׁקְּפוּ אֶת הַשָּׁמַיִם בְּמַבָּטָן

הָאַפַּרְטְהַיְד הִכְחִיד קוֹנְפְלִיקְטִים פְּנִימִיִּים
בְּלִי כָּל גֹּעַל הַהִתְעַסְּקוּת הָעַצְמִית
הָיִינוּ מְעַטִּים מוּל שְׁמָמָה שׁוֹרֶצֶת מִילְיוֹנִים

גְּבָרִים לֹא שָׁכְבוּ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה
רַק יָצְאוּ לִקְצִינִים מֻקְדָּם וְהִתְחַתְּנוּ עִם הַכְּנִיסָה לְקֶבַע
כְּדֵי לָמוּת כַּמָּה חֳדָשִׁים לְאַחַר מִכֵּן בְּהִתָּקְלוּת בְּטָאוּן שִׁיפּ
עִם מְחַבְּלֵי הַקּוֹנְגְּרֵס הַלְּאֻמִּי אַפְרִיקָאִי
מוֹתִירִים אִשָּׁה צְעִירָה עִם עֻבָּר כְּחֹל עֵינַיִם בְּרַחֲמָהּ

לֹא הָיָה צֹרֶךְ בִּמְשׁוֹרְרִים שֶׁל יוֹרִים וּבוֹכִים
שֶׁכּוֹתְבִים קִינוֹת בְּאַפְרִיקַנְס עַל אוֹדוֹת
כְּפָר נָמִיבִּי שָׂרוּף שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לְדַבֵּר אֶת שְׂפָתוֹ
כִּי כָּל הָאֲדָמוֹת הָיוּ קְדוֹשׁוֹת, אֲדָמוֹת שֶׁה’ נָתַן
מִמַּעֲרָבִית לְמוֹזַמְבִּיק וְעַד לַיָּם

לֹא הָיָה צֹרֶךְ בִּנְבִיאִים שֶׁיְּמַלְּטוּ נַפְשָׁם בְּתוֹךְ לִוְיָתָן
מַרְחִיקִים עֵדוּתָם מִכֵּף הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה
לֹא הָיָה צֹרֶךְ בִּשְׁקָרִים וְלֹא הָיוּ תַּיָּרִים
שֶׁמְּמַלְּאִים אֶת הַטַּיֶּלֶת בְּמַצְלֵמוֹת וּמִשְׁקָפוֹת
סוֹרְקִים אַחֲרֵי מָשִׁיחַ בְּסֻכַּת עוֹרוֹ

הַגְּאֻלָּה הָיְתָה בַּפֶּתַח
רַק לֹא הָיִינוּ מוּכָנִים

לצפייה ביצירה

שירה

ועזה תיכבש בשנית

יוחאי שלום חדד

וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. לֹא חֲלוֹם, לֹא. בַּלָּהוֹת.
רוּחַ מְקֻוֶּנֶת תִּנְשֹׁף בְּמִפְרְשֵׂי הַצֹּרֶךְ
עוֹד נֶאֱסֹף אֶת הַחֶרְפָּה שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁאֶפְשָׁר
לְהִתְנַתֵּק מִשַּׁעֲרֵי עַזָּה הַמֻּלְחָמִים לִכְתֵפֵינוּ
כְּמוֹ הֵד עַתִּיק שׁוּעֲלֵי הָאֵשׁ יֻנְהֲגוּ מֵרָחוֹק
בִּיג דָּאטָה, עִבּוּד תְּמוּנָה, נִתּוּחֵי שָׂפָה, אוֹתוֹת קְרִינָה
בִּינָה מְלָאכוּתִית וּמְצִיאוּת רְבוּדָה
יַעֲלִימוּ אֶת הַפַּעַר הַמִּלְחַמְתִּי שֶׁבֵּין הַיְּדִיעָה לַפְּעֻלָּה

וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. הַפַּעַם לֹא נְדַמְיֵן שְׁמָמָה
נַחֲשֹׂף מֵאוֹת קְבָרִים זְעִירִים בַּחוֹל וּנְבַקֵּשׁ סְלִיחָה
מִתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא הֵבַנּוּ אֶת שְׂפַת בִּכְיָם
אַךְ יָדַעְנוּ לְהַקִּישׁ עַל גַּג בֵּיתָם.
הַתַּת מוּדָע הָאָפֵל הָרוֹבֵץ לְפִתְחֵנוּ
הַנִּכּוּר לֶאֱלֹהִים, לָאֶפְשָׁרוּת שֶׁמֵּעֵבֶר
לְכֶסֶף, לְעֵירֹם, לְמַחְשָׁבוֹת וְלִגְבוּלוֹת הָאָדָם.
הַכִּבּוּשׁ, רַק צְמִיג הַמַּעֲנִיק לְגוּרֵי פִּילִים יְתוֹמִים
תְּחוּשָׁה מְדֻמְיֶנֶת שֶׁל הוֹרִים אַרֻכֵּי חֵדֶק וִיכוֹלִים

וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. “בָּרְחוֹב אֵין קוֹל וְאֵין בּוֹעֵר” –
הַמִּנְהָרוֹת עֲפִיפוֹנֵי הָאֵשׁ וּבָלוֹנֵי הַתַּבְעֵרָה בִּקְּשׁוּ דָּבָר
עִיר גְּדוֹלָה לֵאלוֹהִים וְהַרְבֵּה רִבּוֹא אָדָם
שֶׁלֹּא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּמְמַלֵּא אֶת הַשֶּׁבֶר
בְּגִ’יהָאד אֶל נַפְשׂ אוֹ גִ’יהָאד אֶל חַרְבּ
אַלְּלָהּ טְרָאוּמָה יְשָׁנָה מְתַרְגֵּל שׁוּב וָשׁוּב
צִמְצוּם, תִּקּוּן וּשְׁבִירָה

וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. וְעֵינִי יֹרְדָה דִּמְעָה
עַל יַלְדֵי הַ”קָּזוּס בֶּלִי” הַיְּשֵׁנִים בְּחֵיק אִמָּם
בְּקִבּוּץ, מוֹשָׁב אוֹ עֲיָרָה
לֹא יוֹדְעִים שֶׁדָּמָם נִצְרָךְ כְּמַרְבַד אַרְגָּמָן –
כִּי נִמְלָא עָווֹן עַד הֵנָּה