חוֹלְפִים אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁעוֹת עַד שֶׁאָנוּ מִתְפַּיְּסִים אַחֲרֵי רִיב קָטָן וּשְׁתֵּי יְמָמוֹת אוֹ שָׁלוֹשׁ אַחֲרֵי רִיב גָּדוֹל. וְטִיב הַסֶּקְס שֶׁאַחֲרֵי – בְּהֶתְאֵם לְמֶשֶׁךְ הָרִיב. וּלְעִתִּים לֹא. אָנוּ מוֹשְׁכִים שָׁמַיִם מֵעָלֵינוּ כְּמוֹ שְׂמִיכָה מְשֻׁבֶּצֶת בְּעַשְׂרוֹת עִטּוּרֵי כּוֹכָבִים וּמִתְחַבְּאִים מֵהָעוֹלָם הַחִיצוֹן כִּשְׁנֵי יְלָדִים. כָּאן לְבַד סוֹף־סוֹף בַּחֶדֶר אֵין לָנוּ יוֹתֵר שֵׁמוֹת. אָנוּ מִתְפַּשְּׁטִים מִכָּל סִימָן, מִסְפָּר אוֹ סֵמֶל. תְּנוּעַת הַזְּמַן נִפְסֶקֶת, הַגְּבוּלוֹת בֵּינֵינוּ לְבֵין הַיְּקוּם מִתְמוֹסְסִים וְהַשָּׂפָה מִצְטַמְצֶמֶת לְשָׁלוֹשׁ מִלִּים לְלֹא פְּעָלִים – אֲנִי, אַתְּ וְזֶה. וּבַחוּץ תַּעֲשִׂיּוֹת כְּבֵדוֹת מַמְשִׁיכוֹת לַעֲבֹד, פּוֹעֲלִים בְּדַרְכָּם לְמִשְׁמֶרֶת עֶרֶב בְּמִפְעַל אַחֲרִית הַיָּמִים.
Yehee — Political Poetic Journal
תגובות פייסבוק