סטודנט למשפטים וספרות עברית. במקור מרמת השרון.
וְכִי בּוֹכִים עַל הַמֵּת עַד שֶׁלֹּא יָמוּת? נֵשֵׁב בָּדָד, בָּדָד נֵשֵׁב, אֵיכָה נֵשֵׁב, אֵיכָה נָקוּם, תֵּשֵׁב גַּלְמוּד
תֵּשֵׁב לְלֹא דַּבֵּר, בְּכֵה אֶת דָּמְךָ וְאָז תָּרֹן, וְאָז תִּחְיֶה, זְכֹר אֶת זְמַנְּךָ, זְכֹר אֶת הַקּוּם וְשָׂא בְּרָכָה
מֵרֹב אֲבֵלוּת טוֹן זַעַם חִישׁ שׂוֹרֵט וּמַלְאֲכֵי שִׁיבָה תּוֹלְדוֹת יָמִים יַכּוּן. תַּעֵל כָּל שְׁבִיב, פָּרֵט
כֻּלְּךָ, טַהֵר כֻּלְּךָ עֵת הַמְּרוֹמִים הָעֵת. טַהֵר גּוּפְךָ מִמַּשְׂטֵמָה גַּלֵּה אֶת הַשּׁוֹנִים, אֶת הַדּוֹמִים
וּבְכֵה כְּבֶן חוֹרִין אֶת הַחֵמָה
אֶחָד רָאָה אוֹתָה בְּשַׁלְוָתָהּ יָשְׁבָה בָּדָד עַל הַר בְּקִינָתָהּ אָסְפָה דְּמָעוֹת כְּתֻמּוֹת עוֹזְבוֹת בֵּיתָן. לִקְּטָה שָׁעוֹת רַכּוֹת, כְּסוּפוֹת
שָׁעוֹת כִּמְעַט רֵיקוֹת מִדַּם אָדָם אֶחָד רָאָה אוֹתָה בְּפַחֲזוּתָהּ שְׁרוּיָה כְּרוּעָה בְּכוּיָה עַל דְּבַר זוּטָא קָצָה קוֹץ תַּשְׁמִישׁ שַׁכּוּל נִגְדָּם
אֶחָד רָאָה אוֹתָה בִּנְבִילָתָהּ קוֹטֶפֶת תּוּת יָרֹק קָטֵן וּבַל נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל וּבַר תְּמוּתָה. נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה לְהַר עֵיבָל
קְלָלָה עַל כָּל קִטּוּב, עַל כָּל שִׂנְאָה אֶחָד רָאָה אוֹתָה בְּשַׁלְוַת, הָהּ אֶחָד רָאָה אוֹתָה בְּפַחֲזוּת, הָהּ אֶחָד רָאָה אוֹתָה בִּנְבִילַת, הָהּ
א.
טִפַּת מַיִם גּוֹלֶשֶׁת מְעַנְּנֵי הַכְּאֵב לְלֹא מוֹצָא מִשְׁתַּפֶּכֶת, אֲבֵלָה, עוֹרָה דּוֹאֵב
הָעֲרָפֶל הַשּׂוֹרֵר מְחַפֵּשׂ חֶבְרָה הָרֵיקָנוּת כְּבָר מְמַלֵּאת, בַּיַּעַר הָאוֹר נִגְרָע
הַשֶּׁלֶג הוּא תּוֹדָעָה קָרָה, זוֹעֶמֶת הַיֵטִי הוּא יֵצֶר נָקַם שֶׁל הָמֵת
הַקָּרָה מַפְשִׁיטָה הָעֵצִים מִמַּלְבּוּשׁ-תֹּם, מַבְלִיטָה הַקּוֹצִים
הֶהָרִים הָרָמִים מִתְקָרְחִים מְחַרְחֲרִים בָּרַעֲמָה, הֵם אֵינָם שׁוֹכְחִים
ב.
הַנְּטִיפִים מְמָרְרִים, טִפִּין-טִפִּין לְלֹא דַּי, טִפַּת דָּם, בִּזְעֵיר אַנְפִּין
מְזַמֶּנֶת אֶת הֲבַּאבָּה יַגָה שֶׁתִּתְאָרֵחַ בַּמַּחֲנוֹת, מִן הַצְּרִיף סָבַל נָגַהּ
סְבַארוֹג הָאֵבֶל מֵאִיר עֲיָרָה נִדְמֶה לְמַדְלִיק עַד, מַזְהִיר מִן הָרַע
פֶּרוּן מַבְרִיק וּמַרְעִים, מְאַיֵּם בְּקָלוֹן מַדְמִיעַ וּמְעַוּוֹת אֶת עֲצֵי הָאַלּוֹן
סְטרִיבּוֹג מְנַשֵּׁב אֵפֶר בַּכְּרַךְ שֶׁשּׁוֹכֵךְ מַצְלִיף בָּאֲוִיר הָרֵיק, מַזְהִיר אֶת הַיָּרֵחַ
וְהַכְּרַךְ נִרְדָּם, שָׁכַח אֶת מַרְצְפוֹתָיו וְהַקֶּצֶף גֵּאֶה, וְדָעַךְ, הַיּוֹם רַק תַּיָּרִים לְמַרְגְּלוֹתָיו.
כְּתָבְךָ מְיַצֵּג אוֹתְךָ, בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת וּבוֹטְחוֹת אַתָּה מְשַׂרְטֵט כֹּל אוֹת וְכָל פְּסִיק נִמְרָחוֹת עַל גְּדוֹת הַדַּפִּים, מְצַיֵּר קַוִּים לִדְמוּתְךָ, מְסַתֵּת
מְרִיחַת הַדְּיוֹ נִדְמֵית לִמְצַוַּחַת אֶת קוֹרוֹת יַלְדוּת מִתְיַשֶּׁנֶת כָּל חֲרִיקַת הָעוֹפֶרֶת שׁוֹפֶכֶת אִבְחַתְּ סַכִּין, מְהִירוּת בְּרִיחָה, שְׂחוֹק תִּינוֹק חוֹנֵט
וְנִדְמֶה לְנוֹצֵר בְּכָל לְחִיצָה כְּמַכְבֵּשׁ אָפֹר כְּקַלִיעַ עַל הָדַף נוֹצֵר כְּחָלוֹם הַמַּעֲכִיר יְקִיצָה פֶּה מִתְעוֹרֵר, עַפְעַף נִדָּף
קוֹלְךָ הֶעָמֹק מַקְרִיא כָּל מִילָה כָּל הֲבָרָה בְּרֹךְ כָּל אוֹת בְּעֶדְנָה נָעֲלָה כָּל הֶגֶה נִצְמָד לַחֵךְ, כָּל הֶגֶה אָרֹךְ
וּבְבִרְכָתְךָ, ה-נ נֶאֱבֶקֶת, נֶחְרֶדֶת, נוֹפֶלֶת בֵּין הַשִּׁיטִין, מִתְבַּלֶּטֶת, מְאַבֶּדֶת כִּוּוּן כְּיַלְדוּת לְלֹא אָב, כּוֹאֶבֶת, חַדָּה, כַּבֶּלֶט
ה-צ שֶׁלְּךָ מִצְטַעֶקֶת, מִצְטַוַּחַת מִצְטַלְצֶלֶת, כִּצְלִיל עוֹלֵל שֶׁנִּשְׁחָט.
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
Yehee — Political Poetic Journal
תגובות פייסבוק