כְּשֶׁמּוֹטֵט הַD-9 אֶת בֵּיתִי קָרַע מִמֶּנִּי אֶת חוֹמַת הַהֲגָנָה הַשְּׁקוּפָה חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת לְאַבְקָה שֶׁהִתְעָרְבָה בַּחוֹל הָרַךְ וְעָפָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל
נוֹתַרְתִּי אֲנִי נֶחְבֶּלֶת מֵאַבְנֵי הַזְּמַן נוֹפֶלֶת לְבוֹרוֹת אַהֲבָה פְּרוּצָה לָרוּחוֹת.
וּבְעֶרֶב קֵיצִי, מַשַּׁב אֲוִיר מָלוּחַ מַדְקִיר רְסִיסֵי בַּיִת
על כרחך אתה נולד. שהנשמה אינה רוצה לצאת מן הפרגוד, מקום טהור שנשמות מונחות שם, וליכנס במעי אישה במקום טמא, ומלאך בא ומוציאה בעל כורחה ומכניסה במעי האישה (ר’ עובדיה מברטנורא, מסכת אבות ד, כ”ב)
בַּשְּׁבִיל אֶל הַגַּן מִתְהַלֶּכֶת יְחֵפָה מִבַּגְרוּת בֵּין עֲלֵי כּוֹתֶרֶת מִשְׂחֲקֵי יַלְדוּת וּבָרֶקַע – מִשְׁפָּחוֹת עוֹלָם נִבְרָא זוּגוֹת זוּגוֹת
וּבֵינֵיהֶם גַּם אֲנִי רוֹצָה מְשַׁנֶּנֶת מַתְכּוֹנִים לְחַיִּים טוֹבִים מַאֲמִינָה
וְהַכְּבֵדוּת. וְהַמָּוֶת. וְהַשָּׁחֹר הָאַכְזָרִי הַלֹּא מַקְשִׁיב הִגִּיעוּ גַּם הֵם מָצְאוּ מָקוֹם בֵּין גַּלֵּי הַיָּם הַסּוֹעֲרִים שֶׁהִשְׁקִיטוּ נִכְנֶסֶת לָרֶחֶם שֶׁהֵם וְיֵשׁ בִּי כֹּחַ שׁוּב לְהָגִיחַ כְּמוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הֶחָשׁוּךְ הַקָּטָן בְּפַאֲתֵי הַיִּשּׁוּב
עַד שֶׁחָרַב.
עַל כָּרְחֵנוּ נֵצֵא דֶּרֶךְ צִיר כִּסּוּפִים וְלֹא תִּהְיֶה דֶּרֶךְ חֲזָרָה
רַק טִפּוֹת חַיֶּיךָ בְּרַחְמִי שֶׁלִּי יוּכְלוּ שׁוּב לְמַלֵּא אֶת הַתְּהוֹם
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
Yehee — Political Poetic Journal
תגובות פייסבוק