משוררת

סיגלית בנאי

אודות

משוררת, קולנוענית, ואמנית מילה מדוברת. מרצה לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ובמכללת ספיר. שני ספרי השירה שלה “שכונת התקווה, קהיר” ו”עברייה” הפכו למופעי תיאטרון שירה בליווי פס קול ווידאו, בתיאטרון יפו, בבימויה של חנה ואזנה גרינולד, בביצועה של בנאי.

כללי

שירת אבולעפיה

סיגלית בנאי

שירת אבולעפיה

 

האותיות הם כח שורש כל חכמה ודעת, בלא ספק, והם בעצמם חומר הנבואה, ונראים במראה הנבואה כאילו הם גופים עבים מדברים לאדם פה אל פה, לפי רוב הציור השכלי הנחשב בלב המדבר בם (חיי העולם הבא, ע”ז)

 

וְכָכָה תֹּאמַר תְּחִלָּה הֵ

וְצַיֵּר אָז תּוֹךְ רֹאשְׁךָ

כְּאִלּוּ אַתָּה מְעַיֵּן וְרוֹאֶה אֶמְצַע מוֹחֲךָ

וּנְקֻדָּתוֹ הָאֶמְצָעִית בְּמַחְשַׁבְתְּךָ

וְאַתָּה רוֹאֶה עָלֶיהָ אוֹת ה’

חָקוּק שֶׁשּׁוֹמֵר מְצִיאוּת

נְקֻדַּת מוֹחֲךָ   (“חיי העולם הבא” פ”א)

 

 

שירי ע”ב שמות

 

 

 

מעלה על הפה

 

מַעֲלָה עַל הַפֶּה

אוֹת

לְפָנֶיךָ

סִימָן

עַל הַגּוּף

עוֹלָה

לִכְבוֹדְךָ

מַעֲלוֹת

עֲלִיָּה

אֵלֶיךָ

אֵלֶיךָ

אֵלֶיךָ

 

 

 

אני אסיר לי

 

אֲנִי אָסִיר לִי

אֶת הָאֲסוּרִים

אַתִּיר בְּפִי

קִשְׁרֵי מִלִּים

אֶקְרָא

בְּפַתָּח

בְּלֵב

נִפְתָּח

אוֹתִיּוֹת

יָ ה

עַד כְּלוֹת

הַנְּשִׁימָה

 

 

 

כוחי הא המלא

 

הַכֹּחַ הַמָּתוֹק ה

מַכֶּה בְּדָפְנוֹת הַמַּחְשָׁבָה

מִתְגַּלֵּם בָּאוֹת

נֶחְשֶׁבֶת צוּרָה

מִתְגַּלְגֵּל בַּגָּרוֹן

עוֹלֶה בְּמִלָּה

כְּעוֹלָה

אֲנִי

עוֹלָה

 

 

 

כתרו וקולי

 

קוֹשֵׁר אוֹתִיּוֹת בְּמִצְחִי

בְּרַחֲמִי בְּלִבִּי

אֲנִי מְכֻתֶּרֶת

נִפְרֶמֶת

מֻתֶּרֶת

עוֹנָה בְּקוֹלוֹ בְּקוֹלִי

אֵלִי

אֵלִי

שירה

יהונדב מאתר הקראווילות ניצן

סיגלית בנאי

יְהוֹנָדָב מֵאֲתַר הַקָּרָוִילוֹת נִצָּן

צוֹעֵד הַבַּיְתָה מֵהַהַסָּעָה

בְּט”וּ בִּשְׁבָט

עִם שְׁתִיל שֶׁל עֵץ אֹרֶן בַּיָּד

שֶׁקִּבֵּל בְּבֵית הַסֵּפֶר מִתּוֹרֵם אָמֶרִיקָאִי

הוּא חוֹפֵר גֻּמָּה בְּכַף יָם אֲדֻמָּה

בְּאַדְמַת הַבִּנְיָן הַלְּבָנָה

וּמְכַסֶּה בְּאֶצְבָּעוֹת קְטַנּוֹת

וְאַבָּא שֶׁחוֹזֵר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הַזְּמַנִּי

שֶׁהַמָּנוֹף הִנִּיחַ בִּקְצֵה הַשְּׁכוּנָה

מַבִּיט בִּשְׁתִיקָה

וְעוֹקֵר.

“אֲבָל זוֹ מִצְוָה לָטַעַת עֵץ בְּאַדְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל”

“כְּשֶׁנִּבְנֶה בַּיִת אָז נִטַּע”

“מָתַי?”

יְהוֹנָדָב בּוֹכֶה

וְגַם אַתָּה

בָּעֵינַיִם שֶׁרָאוּ אֶת הַפִּנּוּי שֶׁל הַבַּיִת בְּיַמִּית

וְאֶת הַדַּחְפּוֹר שֶׁהָרַס אֶת הַבַּיִת הַמּוֹרִיק

לְחוֹף יַמָּהּ שֶׁל עַזָּה

רֵיחַ הַמֶּלַח בְּרוּחַ עַרְבִית

בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה

בְּנֻסַּח בֵּית אַבָּא

שֶׁנֶּעֱקַר מִבַּגְדָּד

וְכָאן הָאֲוִיר נֶעֱמַד

מְחַכֶּה

לַתְּנוּעָה

הַבָּאָה

 

 

 

 

 

 

 

השיר ראה אור בספר “עברייה”, הוצאת ספרי עיתון 77, 2016

 

 

שירה

במלתחות הנשים ביד אליהו

סיגלית בנאי

 

בְּמֶלְתְּחוֹת הַנָּשִׁים בַּבְּרֵכָה בְּיַד אֱלִיָּהוּ

אֲנִי נִזְכֶּרֶת בְּיוֹם הַשּׁוֹאָה

בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי

הִכְנִיסוּ אֶת כֻּלָּנוּ לְאוּלַם הַהִתְעַמְּלוּת

יָשַׁבְנוּ צְפוּפִים עַל הָרִצְפָּה

יִצְחָק הַמְּנַהֵל גִּלְגֵּל אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה הַגְּדוֹלָה

וְלָחַץ עַל כַּפְתּוֹר הַהַפְעָלָה

גּוּפוֹת עֵירֻמִּים שֶׁל נָשִׁים שְׁדוּפוֹת

רִצְּדוּ עַל הַמָּסַךְ בְּשָׁחֹר לָבָן

שָׁדַיִם שְׁקוּעִים, בְּטָנִים, עֶרְווֹת

עֲרֵמוֹת מִשְׁקָפַיִם, שִׁנַּיִם, נַעֲלַיִם

אֲנִי מַבְחִינָה בַּבְּלִיטָה בַּמִּכְנָסַיִם

שֶׁל אֹהַד פּוֹלֶּס מִכִּתָּה ז’

גּוּשׁ חָמוּץ מְטַפֵּס בִּגְרוֹנִי

רַגְלַיִם רָזוֹת, גִּדְרוֹת תַּיִל

סִילוֹן יָרֹק שֶׁל קִיא

עוֹלֶה וְנִפְלָט מִתּוֹךְ פִּי

דָּרַכְתִּי עַל יָדַיִם וְרַגְלַיִם שֶׁל יְלָדִים

כָּל הַדֶּרֶךְ לַשֵּׁרוּתִים

בַּמִּקְלָחוֹת

שָׁלֹשׁ נָשִׂים מְבֻגָּרוֹת

מְדַבְּרוֹת בְּרוּסִית וּמְסַבְּנוֹת

מַפְּלֵי בָּשָׂר לָבַן וְרַךְ

אֲנִי סוֹגֶרֶת אֶת דֶּלֶת הַתָּא

וּפוֹתַחַת אֶת הַבֶּרֶז

שירה

פתאום בבוקר יום השואה

סיגלית בנאי

 

פִּתְאוֹם בְּבֹקֶר יוֹם הַשּׁוֹאָה

רֶגַע לִפְנֵי הַצְּפִירָה

יִצְחַק שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמוֹ לְצַח

הִרְגִּישׁ צֹרֶךְ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין

הוּא הוֹצִיא אוֹתָם מֵהָאָרוֹן הַגָּבֹהַּ

מֵאֲחוֹרֵי הַמַּדִּים הַמְּקֻפָּלִים

הָאֶצְבָּעוֹת כְּמוֹ זָכְרוּ מֵעַצְמָן אֶת הַקְּשָׁרִים

וְהַפֶּה אֶת הַמִּלִּים

שְׁנֵי בָּנָיו הֵצִיצוּ בּוֹ מֵחַדְרָם

בְּגוּפִיּוֹת וְתַחְתּוֹנִים

עָטוּף בְּטַלִּית עוֹמֵד בַּמִּסְדְּרוֹן וּמִתְפַּלֵּל

מוּלוּ בַּסָּלוֹן עַל קַנְבָס

מְשׁוּחָה הַמִּלָּה  י ה ו ה

מִתַּחְתֶּיהָ בַּרְקוֹד

אָבַל הוּא כְּבָר לֹא הִרְגִּישׁ שֶׁזֶּה מֻתַּג זוֹל

אוֹ מוּצָר צְרִיכָה

הָאוֹתִיּוֹת נֵעוֹרוּ בְּמִצְחוֹ, עַל זְרוֹעוֹ, בְּעוֹרְקָיו

הִתְאַחֲדוּ עִם מִשְׂחָק הַמִּלְחָמָה

עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁל יְלָדָיו

עִם הַסִּדּוּר שֶׁכָּתוּב עָלָיו בִּכְתַב יָד מֻקְפָּד

לְיִצְחָק בְּנִי בְּאַהֲבָה לְבַר הַמִּצְוָה

עִם הָאַחִים שֶׁל סָבָּא יָנְקוֹ שֶׁהָפְכוּ לְעָשָׁן

עִם שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה עַל צַלָּחוֹת הַפּוֹרְצֵלָן

עִם הַשְּׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ

כְּשֶׁהַכֹּל עָצַר מִלֶּכֶת

וְהָפַךְ לְאֶחָד

שירה

עברי-גרמני

סיגלית בנאי

אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים בְּאוֹפַנַּיִם
עִם בִּתְּךָ בַּת הַשְּׁנָתַיִם
בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה הַנָּאצִי טֶמְפֶּלְהוֹף
שֶׁהָפַךְ לְפַּארְק גָּדוֹל וְרֵיק
זֶה הַמָּקוֹם הָאָהוּב עָלַי בְּבֶּרְלִין אַתָּה אוֹמֵר
וְנִדְמֶה לִי שֶׁקּוֹלְךָ רוֹעֵד
תִּרְאִי אֵיךְ שֶׁהַדֶּשֶׁא מְכַסֶּה אֶת הָאַסְפַלְט
אֲנִי רוֹאָה
הִיפְּסְטֵרִים מִזְדַּקְּנִים בְּבִגְדֵי רוֹקְנְרוֹל
מִיָּמִין שְׁכוּנַת קָרָוָאנִים עֲנָקִית
שֶׁל פְּלִיטִים מִסּוּרְיָה
מִשְּׂמֹאל מִגְרַשׁ מִינִי גּוֹלְף אֵקוֹלוֹגִי
שֶׁבָּנוּ מֵאַשְׁפָּה
אֲנַחְנוּ עוֹצְרִים לָנוּחַ בְּצִלּוֹ שֶׁל עֵץ גָּדוֹל
אַתָּה מַנִּיחַ כַּף יָד עַל הַגֶּזַע הַמְּחֻסְפָּס
וְאוֹמֵר לָהּ בְּעִבְרִית תִּרְאִי
זֶ ה  עֵ ץ
אֲנִי מְרִימָה מַבָּט לַצַּמֶּרֶת
וְחוֹשֶׁבֶת שֶׁהָעֵץ הַזֶּה בֶּטַח הִשְׁקִיף
עַל מִצְעֲדֵי הָרַאֲוָה שֶׁל הִיטְלֶר
בִּתְּךָ צוֹעֶדֶת אֵלֶיךָ מוֹשִׁיטָה יָדַיִם
עֵץ! עֵץ!
כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת טוֹפְפוֹת עַל הַדֶּשֶׁא
שֶׁלֹּא מְכַסֶּה אֶת הָאַסְפַלְט

שירה

ערד

סיגלית בנאי

כָּכָה אֲנִי אֶשָּׁאֵר הֲכִי קָרוֹב לַפְּזוּרָה
הוּא אוֹמֵר בְּקוֹל שָׁקֵט בְּשִׁעוּר יַזָּמוּת
אַל תַּעֲזֹב אֶת הַשֵּׁבֶט הַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת
אֲנָשִׁים כָּמוֹךָ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי!
הוּא נִזְכָּר בַּשֵּׁבֶט הָאִינְדִּיָּאנִי שֶׁנִּשְׁאַר בַּשְּׁמוּרָה
מֵהַסֶּרֶט שֶׁהֶרְאוּ לָהֶם בַּוִּידֵאוֹ אַקְטִיבִיזְם
מַבִּיט בִּגְרָסִיאֵלָה הַמּוֹרָה
עַל צַוָּארָהּ תִּלְיוֹן עִם שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים מִזָּהָב
חֻלְצַת צֶ’ה גֵוָארָה אֲדֻמָּה
וּבֶטֶן הֵרָיוֹן קְטַנָּה
הוּא טוֹעֵם עַל לְשׁוֹנוֹ
אֶת הָר’ הָאַרְגֶּנְטִינָאִית שֶׁבְּפִיהָ
חוֹשֵׁב עַל עֲרָד וְעַל דִּירָה
קִירוֹת לְבָנִים וְחַלּוֹנוֹת לְבָנִים
וִילָדִים מְסֹרָקִים שֶׁיֵּלְכוּ לְגַן עִירִיָּה
וְלֹא 5 קִילוֹמֵטֶר בַּבֹּץ וּבַשָּׁרָב
כְּמוֹ שֶׁהָלַךְ לְבֵית הַסֵּפֶר בִּכְּסֵיְפֶה
פַאדִי אַתָּה אִתִּי?
גְרָסִיאֵלָה מְחַיֶּכֶת
כֵּן הוּא עוֹנֶה בְּשֶׁקֶט
וּמֵישִׁיר מַבָּט
אֲנִי אִתָּךְ

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal