משוררת

שושנה קרבסי

אודות

שושנה קרבסי, משוררת, עורכת שירה, סופרת לילדים. ילידת הפריפריה (נצרת עלית), מתגוררת בירושלים כ-36 שנים. יצירתה עוסקת בהגירה, מורשת במובן של געגוע, הרהור ואף ערעור בעיקר בכל הקשור למעמד האישה ולמיצוב דמותה של האישה המזרחית. כתיבה חברתית לצד יצירה אישית. זוכת פרס משרד התרבות על ספרה השני “נהר ושדים אין בו”. ספרה הרביעי “שרשרת המסירה” יראה אור בסתו הקרוב.

אסופת אורי זוהר

ישחקו הנערים

שושנה קרבסי

״הָבָה יְשַׂחֲקוּ הַנְּעָרִים לְפָנֵינוּ!״

נַעֲרֵי הַדּוֹר הַמִּתְחַדֵּשׁ כָּאן

יַלְדֵי הַשֵּׁמוֹת הַיָּפִים:

“אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי

זַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר”,

שֵׁמוֹת לְלֹא עָבַר זוּלַת קַלּוּת רַגְלַיִם

מִגָּלוּת וּמִכֹּבֶד שְׁנוֹת אַלְפַּיִם,

טוֹפְפֵי חוֹלוֹת זָהָב

וּשְׁבִילֵי קְלִפּוֹת הַתַּפּוּזִים.

הָבָה יְשַׂחֲקוּ הַנְּעָרִים לְפָנֵינוּ

בִּמְשׁוּבָתָם הַחִנָּנִית,

כָּאן יִצְבְּטוּ תַּחַת, שָׁם יִצְבְּטוּ פִּטְמָה

יָצִיצוּ יַשְׁפְּרִיצוּ, יַשְׁרִיצוּ

תַּחַת לְמִזְבְּחוֹת בְּחוֹפֵי הַזָּהָב

וּבַכִּכָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּעִיר הָעֲתִידִים הַלְּבָנָה,

בָּהּ הַדָּת הַיְּחִידָה הִיא דַּת הַחִלּוּן

צָחָה כְּטַלִּית וְחַפָּה מֵאֱלֹהִים.

“וְחָלְלוּ, וְחוֹלְלוּ לְפָנֵינוּ

וְשָׁחֲקוּ יְלָדִים יְפֵי בְּלוֹרִית שֶׁלָּנוּ “,

שֶׁתִּהְיוּ אֲחֵרִים עַל פָּנֵינוּ.

דּוֹר דּוֹר וִילָדָיו הַמְּחוֹלְלִים

וְעַתָּה יַלְדְּכֶם שֶׁלָּכֶם מְחוֹלְלִים לִפְנֵיכֶם וּלְפָנֵינוּ

וְהֵם עוֹד הִרְחִיקוּ נְדֹד

סוֹגְדֵי אֱלִילֵי “הָאֲנִי”

שׁוֹכְחִים גַּם אֶת שֶׁאֵין לִשְׁכֹּחַ

וּמַתִּירִים אֶת כָּל שֶׁאָסוּר.

מָה נוֹרָא הַמְּחִיר שֶׁל “הֲשָׂחֲקוּ” הַזֶּה

עֵת נָסִיט מַבָּטֵנוּ הַנִּדְהָם מִמְּחוֹלָם הָאֶקְסְטָטִי,

בּוֹ הֵם מְלַטְּפִים וּמְלַקְּקִים אֶת גּוּפָם

בְּאַהֲבָה עַצְמִית אֵין סוֹפִית.

שְׁבִילֵי הָאֹרֶן וּקְלִפּוֹת הַתַּפּוּזִים

אָבְדוּ זֶה מִכְּבָר

הָיוּ לְבָּרִים הַמְּקַדְּשִׁים תַּרְבּוּת סַמֵּי אֹנֶס,

מִצְווֹת סִיּוּם הַלַּיְלָה בְּאֵיבְרֵי אִשָּׁה,

שְׁוֵָקֵי בַּשַׂר בְּרֹאשׁ חוּצוֹת,

אֵבָרִים גְּלוּיִים תְּלוּיִים עַל מְנוֹרָה וְדֶגֶל

וּכְבָר מְאֻחָר לָנוּ לִשְׁלוֹת אֶת בָּנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ

מֵהַמָּחוֹל אֲשֶׁר צִוִּינוּ.

אָבוֹת הֶאֱכִילוּ בְּנֵיהֶם בֹּסֶר

וְהֵם בּוֹכִים מַכִּים כָּעֵת עַל חָזָם שֶׁקָּהָה:

“שׁוּבוֹ בָּנִים… יֵשׁ אֱלֹהִים יֵשׁ אֱלֹהִים!”

אֲבָל יְלָדֵינוּ, וְיַלְדֵיהֶם מְבוּלְקֵי הָרַגְלַיִם

עוֹשִׂים רַק אֶת מָה שֶׁהִטַּפְנוּ:

מְחוֹלְלִים וְעָפִים

וְלֹא מִפְּאַת שֶׁצִּמְּחוּ לְעַצְמָם כְּנָפַיִם

אֶלָּא כִּי לֹא נִמְצְאָה לָהֶם

רִצְפָּה אֵיתָנָה תַּחַת רַגְלֵיהֶם.

עָפִים וּמְחוֹלְלִים

מְחַלְּלִים וְנִדָּפִים.

לצפייה ביצירה

כשל פתאומי של הלב

שושנה קרבסי

בְּאוֹגוּסְט 2005 מֵתָה הַמְּשׁוֹרֶרֶת דַּלְיָה רַבִּיקוֹבִיץ’.
בְּאוֹגוּסְט 2005 מֵת גּוּשׁ קָטִיף.
לְפִי הָרוֹפְאִים מוֹתָהּ שֶׁל דַּלְיָה רַבִּיקוֹבִיץ’ נִגְרַם כְּתוֹצָאָה מִ
“כֶּשֶׁל פָּתוֹלוֹגִי שֶׁל הַלֵּב”
וְאִלּוּ גֵּרוּשׁ קָטִיף זָכָה לַשֵּׁם: “הִתְנַתְּקוּת”.
וְאוּלַי אֶפְשָׁר לְדַיֵּק וּלְהַחֲלִיף בֵּין הַהַגְדָּרוֹת,
לְהַגִּיד: לִבָּהּ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֶרֶת דַּלְיָה רַבִּיקוֹבִיץ’ בִּצַּע הִתְנַתְּקוּת
וְגֵרוּשׁ גּוּשׁ קָטִיף יִקָּרֵא
“כֶּשֶׁל פָּתוֹלוֹגִי שֶׁל הַלֵּב”.

לצפייה ביצירה

התנתקות

2

תגובות פייסבוק