משורר

תות הרמס סאטורי

אודות

[1970] הוא משורר, עורך, צייר, פסיכותרפיסט ומורה רוחני. גדל במושב שאר ישוב ומתגורר כיום בחיפה עם בת-זוגו, אגאט, פסיכותרפיסטית. חבר אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל ו’דגש – אגודת אנשי הספרות והשירה בישראל’. על שירותו בחיל-האוויר הוענק לו צל”ש-הנשיא. בחר את שמו בעקבות תוֹת הֶרְמֶס האטלנטי-מצרי והזן-בודהיזם היפני. החל לכתוב בגיל 8. רק ב-2003 – והוא בן 32 – פרסם את ספר-שיריו הראשון, ‘בשחור הקר העמוק של הלילה’. משירי-הקובץ, כמו גם שירים נוספים, תרגומים ומאמרים, פרי-עטו (וכן ציוריו), הופיעו והוצגו באסופות, בכתבי-עת רבים – בהם ‘הליקון’, ‘משיב הרוח’ ו’עיתון 77′ – בעיתונות, בתקשורת, במרשתת ובכ-30 תערוכות וכנסים בארץ ובעולם. מ-2017 זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים על-שם ראש הממשלה לוי אשכול ובמענקי קרן יהושע רבינוביץ’ לאמנויות תל אביב, והשיג את מענק-התמיכה של אגודת הסופרות והסופרים ב-2021. ספרו העשירי נמצא כעת בהכנה.

שירה

אגדה

תות הרמס סאטורי

לֹא לַחֲלֹם! אֲנִי מַכִּיר אֶת הַהַרְגָּשָׁה:

עוֹד רֶגַע עֲנָפִים נִנְעֲצִים בְּגוּפִי. בְּקֹשִׁי מָה

הִצְלַחְתִי לְהֵחָלֵץ מִתּוֹךְ הַסְּבַךְ. יָם

שָׁקֵט לִחֵךְ אֶת הַחוֹל וְסִנְוֵר בְּכָחֹל

שׁוּם יַבָּשָׁה לֹא נִרְאֲתָה גַּם

לֹא עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם. חָצִיתִי תְּחִלָּה אֶת הַחוֹל

הֶחָלָק וְהַלַּח וְאַחַר כָּךְ הַיָּבֵשׁ וְהַפָּרִיךְ הַנִּדְבָּק

לִבְהוֹנוֹת הָרַגְלַיִם. פְּרָט לְשַׁחַף בּוֹדֵד

שֶׁנִּקְרָה לִפְעָמִים בְּדַרְכִּי: הָיָה הַמָּקוֹם שָׁקֵט

מְאֹד. הַיַּעַר הָיָה עָבוֹת וְסָבוּךְ וְשׁוּם דָּבָר לֹא

נַע בְּתוֹכוֹ: לֹא צִפּוֹר: אֲפִלּוּ לֹא 

חֶרֶק. כַּעֲבוֹר רֶבַע שָׁעָה בְּעֶרֶךְ

פִּלַּסְתִּי לִי דֶּרֶךְ בֵּין הַשִּׂיחִים הַקּוֹצָנִיִּים.

כָּאן לֹא הָיוּ עֵצִים זוֹ הָיְתָה טִירָה:

אֵלֶּה שְׂרִידִים שֶׁל מִגְדָּל וְכָאן הָיוּ מַדְרֵגוֹת

שֶׁהוֹלִיכוּ לְרֹאשׁ הַחוֹמוֹת לִפְנֵי דּוֹרוֹת 

רַבִּים לְפִי הַמַּרְאֶה.

 

אַרְיֵה עָצוּם וִידִידוּתִי (הִיא

כְּלָל לֹא עָצְרָה לַחֲשֹׁב אִם הוּא יְדִידוּתִי

אוֹ לֹא) קָרָא לַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בִּשְׁמָהּ.

חַיָּלִים רַבִּים נָפְלוּ אַפַּיִם אַרְצָה:

אֲפִלּוּ הַגַּמָּדִים עָמְדוּ בְּפִיּוֹת פְּעוּרִים.

כַּמָּה הֵחֵלוּ נְסוֹגִים

אֲבָל הֲמוֹן הַחַיּוֹת הִתְגּוֹדֵד מִסָּבִיב

לָאַרְיֵה שֶׁהִכְתִּיר אֶת הַנָּסִיךְ לְמֶלֶךְ

וְשָׁלַח אֶת הַיְּלָדִים בְּמַדֵּי בֵּית הַסֵּפֶר אֶל רְצִיף

תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת.

תגובות פייסבוק

Share

Yehee — Political Poetic Journal