א

 

גַעְגּוּעִים דְּמּוּיֵי יוֹנִים
עָפִים מֵעַל לְצַמֶּרֶת.
יַקִירֵי נַפְשֵׁנוּ הָלְכוּ כַּהֲלֹךְ הַיָּרֵחַ.
לֹא נוּכַל הַחְזֵק בְּאוֹרוֹ
וְהוּא כְמוֹ נִגּוּן.

 

קְדֻשַּׁת אֲבוֹתַי הַיְּהוּדִים
וְקֹדֶשׁ הַהֵיכָל,
לֹא הָלְכוּ כַהֲלוֹךְ הַיָּרֵחַ
תְּמוּנָתָם נִשֵּׂאת רְשוּמָה בָאֲוִיר,
וְהָאֲדָמָה אוֹחֶזֶת אֶת כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם.

 

אָנוּ מַחְשִׁים לַקֹּדֶש הַנִּשָֹּא
כְּלוּ הָיִינוּ חֵרְשִׁים וְעִוְרִים.
אֲבָל לִבֵּנוּ קוֹרֵעַ אֶת גְּבוּלָיו.
תְּנוּ־נָא לְיוֹנִים־הַגַּעְגּוּעִים
לְהַשְׁמִיעַ עֶרְגּוֹנֵנוּ בְּהֶמְיָה.

 

 

ב

 

חֶמְדַּת הַגַּעְגּוּעִים
יוֹנַת הַכִּסּוּפִים
הִמְרִיאָה, רָחֲקָה
וַתֵּתַצַּב עַל הָעֵץ –
וְהָעֵץ הוּא מִמִּין הַבְּרוֹשׁ
אֲשֶׁר בְּרַחֲבַת הַר הַבַּיִת.

 

הַגִּידִי, יוֹנַתִי,
עַל מַה הִצְהִיבָה לִבְנַת־נוֹצוֹתַיִךְ

וּכְנָפַיִךְ כְּעוֹטְיוֹת?
תַּחַת אוֹרָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ
אֶרְאֵה אֶת חִוְרוּר הַדִּמְדּוּמִים
שֶלַּיָרֵחַ.
הַיָּרֵחַ הַנּוּגֶה..
מֵלִיט הַמַּצֵּבוֹת
אֲשֶר בְּהַר הַזֵּיתִים.
יוֹנַת הַמָּשִׁיחַ
מַפִּילָה צֵל בִּפְנֵי הַיָּרֵחַ.
חֲזוֹן תַּעְתּוּעִים.
תְּפִלַּת אַשְׁכָּבָה לַכִּסּוּפִים.
מִי מַחֲנִיק אֶת צַוְּארֵי בַת־הַגְּאֻלָּה?

 

בְּהַר הַבַּיִת   הֵ  עָ  דְ  ר  וּ  ת …
הַיּוֹנָה בוֹכָה מָר – –
קְטֹן לֵב הַיּוֹנָה
מְפַרְפֵר בְּחָזָהּ לִמוּד־הַמֶּרְחָב.
הַשֶּׁמֶשׁ מִנֶּגֶד לִמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ

דּוֹמְְמָה בָרָמָה –

עַ ד  כִּ י  יָ ב וֹ א  יְ ר וּ שָ לַ יְ מָ ה.

 

 

 

נדפס לראשונה ב ‘סולם’ ניסן תשי”ט — 12.04.1959

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היצירה מתפרסמת ב’יהי’ בשיתוף מרכז בגין במסגרת קאנון לאומי חדש, מיזם חשיפה ליצירות אמני התנועה הלאומית לדורותם. אמנים אלה, במסגרת התנועה הרוויזיוניסטית ובמסגרות נוספות, חוללו שיח תרבותי עשיר ומגוון שהודר מהזכרון הלאומי התרבותי ועטרתם כעת חוזרת.

 

[…]

 

ב

 

גַּם הַיֶּלֶד יַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים.

הוּא כוֹפֵף בִּרְכָּיו

בְּטֶרֶם יִדַע לֵלֵךְ

וּמִשְׁתַּחֲוֶה הִשְׁתַּחֲוָיָה  עֲמֻקָּה.

 

הַכֹּל־יָכוֹל נוֹגֵעַ בִּתְפִלַּת הַיֶּלֶד.

הֲלֹא יָדִיד הוּא לַנֶּפֶשׁ הַנְּקִיָּה.

 

אֵין מִצְוַת נְטִילַת יָדַיִם עַל הַחַי

אֲבָל בַּחֶסֶד הַהוּא

נוֹקֵשׁ הָעוֹף בְּמַקּוֹרוֹ אֶת נוֹצוֹתָיו

וּמְטַהֲרָן

(וְחָתוּל בִּלְשׁוֹנוֹ לוֹקֵק שְֹעָרָיו

וּמְנַקָּן).

 

מִטֶּבַע יְמֵי הַבְּרִיאָה

עוֹבֵד הַנִּבְרָא אֶת הָאֱלֹהִים.

בְּכָךְ מִכְלַל הַיֹּפִי שֶׁל הָעֵצִים לְחוֹף הַשָּׁמַיִם.

וְגַם הָאֶבֶן תֵּהָפֵךְ לִכְלִי־נִגּוּן

פְּנִימִי, לִיחִידוֹת הַנִּגּוּן שֶׁל הַחֹמֶר.

 

בִּירוּשָׁלַיִם יִתְגַּדֵּל הָאוֹר.

אַדְמַת הַר הַמֹּר כְּגוּף

הָעוֹבֵד אֶת הָאֱלֹהִים.

הֲלֹא הִיא זְרִיחַת הָאָרֶץ הַנֶּאֱמָנָה.

 

עַל־כֵּן הָבוּ נָא אֶת זְרִיחַת הַחַמָּה

מִנִּי בֹקֶר,

הָבוּ נָא אֶת זְרִיחַת הָאָרֶץ

שֶׁל בֵּית הָאֱלֹהִים

מִנִּי יוֹם,

וְלַיְלָה יַעֲלֶה וְיִזְרַח הַיָּרֵחַ.

 

אַשְׁרֵינוּ כִּי חוֹנַנְתָּנוּ

בִּשְׁלֹשׁ זְרִיחוֹת הַקֹּדֶשׁ

שֶׁהֵן בְּמַעֲלֵה עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מתוך כתב העת ‘סולם’, 14 יולי 1957

נכלל בספרה:  “שובי נפשי לתכלתך”, אסיף שירים,  עמ’  8-7

 

 

 

 

 

 

 

היצירה מתפרסמת ב’יהי’ בשיתוף מרכז בגין במסגרת קאנון לאומי חדש, מיזם חשיפה ליצירות אמני התנועה הלאומית לדורותם. אמנים אלה, במסגרת התנועה הרוויזיוניסטית ובמסגרות נוספות, חוללו שיח תרבותי עשיר ומגוון שהודר מהזכרון הלאומי התרבותי ועטרתם כעת חוזרת.

 

– – וְלוּ תִכְבְּשִׁי רֹאשׁ בֶּעָפָר
וְאֶת שִׂגְשׂוּג אִבֵּי הַנַּחַל
תְּדַמִּי לִשְׁקִיקַת דָּמֵךְ.

 

קוֹצִים רוֹחֲשִׁים.
דּוּמִיַּת קַיִץ.
עֲמוּמוֹת
מְבַעְבְּעִים עֵינוֹת תְּהוֹם
לְלֹֹֹא חֲדָל.
וּכְמוֹ תֻפִּים הוֹמִים בָּאָזְנַיִם.

 

תּוּגָה בֶּעָפָר.
גְבָעוֹת מְאַבְּרוֹת מִלֵּב הָעֵמֶק…
בִּקְעָה כֻּלָּהּ אַחֲרֵי קָצִיר.

 

אֶל הֶהָרִים הָהֵם לִירוּשָׁלַיִם
חוֹמְרִים שִׁפּוּעֵי הַשָּׁמַיִם
לְלֹא קֵצֶה:
שָׁם נֹגַהּ־אוֹנִים זָרוּחַ – –

 

קוֹל בָּרָמָה:
הָאָרֶץ דּוֹבֶרֶת אֶת הַחַמָּה.

 

 

 

תש”ט

 

 

נדפס לראשונה בכתב העת ‘סולם’, 1.9.49

נכלל בספרה:  “שובי נפשי לתכלתך”, אסיף שירים, עמ’ 4

 

 

היצירה מתפרסמת ב’יהי’ בשיתוף מרכז בגין במסגרת קאנון לאומי חדש, מיזם חשיפה ליצירות אמני התנועה הלאומית לדורותם. אמנים אלה, במסגרת התנועה הרוויזיוניסטית ובמסגרות נוספות, חוללו שיח תרבותי עשיר שהודר מהזכרון הלאומי התרבותי ועטרתם כעת חוזרת.